לאחר תכנונים ארוכי טווח והכנות אינסופיות טסנו ארבע גרגרניות לרומא, שם חברה אלינו גרגרנית חמישית. כל סוף השבוע הארוך ההוא לא הפסקנו לשיר "איזה כיף לי, איזה כיף" מאת ש. נ. בלחן עממי (בדיחה פרטית בלתי נמנעת) זה הרי חיוני לבחור שותפות טובות לדרך.
לכולנו זו לא היתה הפעם הראשונה בעיר ולא נזקקנו לעשות וי על האתרים התיירותיים המרכזיים. באנו אליה לחופשה אמיתית של התנתקות ממטלות היומיום, מהעבודה ומהמשפחה ולגיבוש נשי טהור.
כשהולכים לאיבוד ברחובות העיר נתקלים לפעמים במיצג אורקולי על חזית של כנסיה ולעיתים אחרות נכנסים הישר לתוך מצעד דתי של מסדר פרואני אשר נושא את דמותו של ישו לוותיקן.
היופי של רומא ניבט מכל חצר ומכל פיאצה קטנה ושכונתית. הלכנו מרחקים רבים ברגל, משני צידיו של נהר הטיבר ולמעשה לא השתמשנו כמעט בכלל בתחבורה ציבורית. אין כמו להכיר מקום דרך הרגליים.
אבל אם אנחנו בעניין המלצות קולינריות, אז אנדיאמו! מוזמנים לגזור ולשמור.
את הקפה של הבוקר שותים לרוב בעמידה על הבר ולכן על תתפתו להיכנס למסעדות בשעה הזו אלא חפשו את המילה Bar בשלטים. לפעמים תוכלו לצרף לקפה שלכם גם טוסט, קרואסון או פוקצ'ה. אף בחירה לא יכולה להיות באמת רעה.
את היום ראשון פתחנו במאסט של השווקים, Campo de' Fiori. נכון, הוא מאוד תיירותי ולא הייתי קונה בו דווקא את האוכל לקחת הביתה, אבל הוא עדיין יפה ושוכן בתוך פיאצה מקסימה.
אם הגעתם בשעות הבוקר לכיכר, כנסו למאפיית Forno Campo De Fiori ובקשו פיצה מורטדלה, שהיא למעשה מן פוקאצ'ה טעימה בטירוף בגודל שמספיק בקלות לשני אנשים.
ארוחת צהריים קלה וטעימה תוכלו לאכול ב-Obicà. זהו מוצרלה-בר עם כמה סניפים באיטליה (ובעוד מקומות בעולם). פיצה עונתית לבנה עם דלעת, בייקון ורוזמרין, צלחת נקניקים וסלט קפרזה חורפי עם פרוסות סלק ודלעת צלויה – הכל היה טעים וטרי ויחד עם קוקטייל שרקחו לנו במקום הרגשנו שעשינו כנראה משהו טוב.
אם מתחשק לכם לעשות פיקניק צהריים על גדות הנהר, לכו למעדניית Roscioli המפורסמת ופנקו את עצמכם במיטב הנקניקים והגבינות האפשריות. זה גם המקום לקנות הביתה יינות, חומץ בלסמי משובח, חריץ גבינת פרמזן מיושנת ושאר מיני מעדנים. אפשר לאכול במקום, חובה להזמין מראש.
אם אתם רוצים לבדוק את הקולינריה האיטלקית בסגנון הביתי לכו ל- Ivo a Trastevere – מסעדה גדולה וידידותית למשפחות ולילדים. בין היתר תוכלו לאכול פה פיצות, כדורי מוצרלה מטוגנים, פסטות טובות ופרחי קישואים.
את הקפה של אחרי ארוחת הצהריים אני ממליצה לכם להזמין ב-Cafe Tazza d'Oro, בית קפה ארטיזנלי בן למעלה מ-70 שנה, השוכן ליד הפנתאון. אנחנו הגענו אליו בשעות הצהריים וראינו הרבה אנשים מחזיקים ביד כוס עם קצפת. האיטלקים קוראים לזה קפה קר: שכבת קצפת לא ממותקת, מעליה גרניטה קפה קרירה וחמצמצה ומעל שוב שכבת קצפת לא ממותקת. תשמעו, זה אחד התענוגות אם לא ה-.
מן הידועות היא שאי אפשר לעזוב את רומא מבלי לטעום גלידה. את אחת הטובות תוכלו למצוא בסניפיה של גלידריה Otaleg! בין הטעמים הנפלאים תוכלו למצוא זביונה, בוטנים מלוחים, סורבה שוקולד, קפה ופיסטוק. אי אפשר לפספס באף טעם.
יש מנהג איטלקי מקסים בשם "Aperitivo" שאתם חייבים לתרגל – בשעות אחר הצהריים שלפני ארוחת הערב, ברים ומסעדות מגישים קוקטייל ולצידו תקרובת. הראש מסתדר כמו שצריך עם אפרול שפריץ שמוגש יחד עם זיתים, תפוצ'יפס ומיני-פיצות. הפי האוור שהכי פותח את התיאבון.
אם אתם מאוהבי הדגים ופירות הים, פנקו את עצמכם בארוחת ערב במסעדת Quinzie & Gabrieli. התפריט אינו זול אבל האיכות שווה. טרטר טונה ספגטי תוצרת בית עם סרטנים ושרימפס ברוטב עגבניות וטירמיסו עם פירורי בצק ספוגים בקפה וקצפת מעל. קשה, קשה.
לארוחת ערב קלילה מומלץ להיכנס ל-La Prosciutteria. המקום פצפון, כוך ממש, והישיבה היא על שרפרפים. לא ניתן להזמין מקום, שכן הם מעידים על עצמם שזו למעשה אינה מסעדה כי אם מעדניה. מזמינים נקניקים וגבינות בקופה ומקבלים קרש עץ ענק עליו מונחים גם כמה מינים של אנטיפסטי, לחם ויין במחירים מצחיקים. ארוחת ערב מהנה וטעימה!
אם אתם מחבבים ברי יין, לכו ל-Enoteca Cul de Sac. הסומליה מקצוען, תפריט היינות ענקי (לא היינו מצפים לפחות) והאווירה נעימה ולא רשמית. במיוחד זכורים לטוב פטה כבד עם קוניאק, גבינת פקורינו מיושנת ולזניה בשר שליוו את היין (כי זה הסדר הנכון פה). חובה להזמין מקום.
את הזמן אחרי ארוחת הערב כדאי שתנצלו כמו המקומיים – לכו לבר קוקטיילים. אנחנו הלכנו בעקבות ההמלצה לבר הסודי Jerry Thomas Speakeasy. אם תלכו ברחוב הקטן בו הוא נמצא לא תבחינו בו. לאחר בחינה מדוקדקת של הכתובת עמדנו מול דלת ברזל כבדה ומישהו אמר לנו דרך חלון קטן בדלת שהוא מוסיף אותנו לרשימת ההמתנה, מכיוון שלא הזמנו מקום. ברור שנכנסנו בסוף!
הבר הזה נבחר כמה פעמים לאחד מ-50 הברים הטובים בעולם. הוא מדמה את הברים הסודיים והאפלוליים של תקופת היובש בארה"ב, עליהם דיברו בשקט שכן הם מכרו אלכוהול באופן לא חוקי. הבר הזה נחשב לאחד ממעוזי הברנז'ה של ברטנדרים בזכות איכות חומרי הגלם וההכנה המקצועית של הקוקטיילים. פייר, הקוקטייל ששתיתי שם היה ראוי לכל התשבוחות – הוא היה על בסיס ג'ין עם מיץ לימון, סירופ לוונדר, ליקר סיגליות וביטר של ורד הבר. נפלא!
אז אכלתם ארוחת ערב ויש לכם עוד אנרגיות? לכו לשמוע מופע ג'אז ב- Gregory’s Jazz Club. תמורת 20 יורו תקבלו את אחד הדילים השווים בעיר – כרטיס כניסה למופע ג'אז שמתרחש ממש לנגד עיניכם פלוס קוקטייל לבחירתכם. סיום נאה לערב.
השוונץ:
הנה כמה המלצות נוספות לחוויות בעיר:
- אמנות – בעיר יש כעת תערוכה עם יצירותיו של אנדי וורהול. העבודות שלו תמיד עושות נעים ושמח בלב. עד פברואר 2019.
- שוק פשפשים – בכל יום ראשון תוכלו ללכת ל-Mercato di Porta Portese, שוק ארוך ובלתי נגמר כמעט, המתפרש לאורכם של כמה רחובות מעברו של הטיבר (זה יהיה הספורט היומי שלכם). יש הרבה בגדים יד שניה ושמונצעס, אבל אפשר למצוא גם תיקי וינטאג', עתיקות ועוד.
- שוקי אוכל זו אהבה גדולה שלי. תוכלו לבקר בשווקים יומיים, אותם מקימים בבוקר ומפרקים אחר הצהריים אבל יש גם שוקי אוכל קבועים בתוך מבנים גדולים, שאת הכניסה אליהם תמצאו תוך כדי שוטטות ברחוב.
- אל תישארו רק מצידו המזרחי של הטיבר, אלא עברו גם לצידו המערבי ולא רק לוותיקן כי אם גם לשכונות המתויירות פחות – לשכונת Trastevere בחלק הדרומי או לאזור סביב רחוב Via Cola di Rienzo בחלק הצפוני יותר.
והכי חשוב – Buon divertimento!