גם אתם כמוני אוהבים לגוון את החביתות של אמצע השבוע? תשמעו, אני חייבת לשתף אתכם במתכון שמצאתי למנה קלה להכנה ברמה בלתי מוסרית וטעימה ברמות. מאפה יפהפה שהוא בעצם סוג של חביתה משודרגת, מי ידע שלא עבדתם עליו איזה 10 דקות שלמות.

מכירים עג'ה, חביתה מהתפוצה העיראקית? אז כזאת, אבל אפויה ולא מטוגנת ועם עוד ירקות. אני מאוד אוהבת את השילוב של פטריות ותרד, אבל אתם בהחלט מוזמנים לנסות גם עם חצילים, עגבניות, פלפלים ומה לא.

מתכון קלולה לימי החופש הגדול המהבילים שעצלנות היא מרכיב בילט-אין בתוכם.

 מאפה-חביתה עם פטריות ותרד

6 מנות

החומרים

• 6 ביצים
• 1 בצל קטן קצוץ
• עלים מצרור קטן של פטרוזיליה
• עלים מ-2 גבעולי נענע
• מלח, פלפל שחור
• 1 כף חמאה
• 100 גרם עלי תרד ללא גבעולים קשים, שטופים היטב וקצוצים
• 200 גרם (סלסלה אחת) פטריות שמפיניון פרוסות לעובי בינוני
• 100 גרם גבינת פטה או בולגרית, מפוררת ביד
• 10 זיתי קלמטה מגולענים וקצוצים גס
• 1 כף צנוברים

אופן ההכנה

1. טרפו את הביצים בקערה גדולה.
2. הוסיפו לתערובת בצל, פטרוזיליה, נענע, מלח ופלפל וערבבו היטב.
3. רפדו תבנית עגולה בקוטר 20 ס"מ בנייר אפיה ומרחו את התחתית והדפנות במעט חמאה. כדאי גם להדק יריעה של רדיד אלומיניום לתחתית התבנית כדי למנוע נזילות.
4. הניחו בתחתית התבנית את הפטריות הפרוסות ומעליהן את התרד הקצוץ.
5. שפכו מעל הכל את תערובת הביצים ודאגו שהיא תכסה את הירקות בכל חלקי התבנית.
6. פזרו באופן שווה מעל את הגבינה המלוחה, הזיתים הקצוצים, הצנוברים ופיסות מהחמאה נותרה.
7. הכניסו את המאפה לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-40 דקות. אם נראה לכם שהחלק העליון של המאפה משחים מהר, כסו אותו ברדיד אלומיניום וסיימו כך את האפיה.
8. הוציאו את המאפה מהתבנית, תנו לו טיפה להתקרר והגישו עם יוגורט.

בתיאבון!

השוונץ:

לרגל חגי תשרי יקבי כרמל משיקים כעת מארז במהדורה מוגבלת של שלישיית יינות אדומים מסדרת פרייבט קולקשן בחצאי בקבוקים: קברנה סוביניון, שיראז ומרלו. לדעתי זה ה-פתרון לארוחות ערב של אמצע השבוע, עם מאפה-חביתה כזה שהכנתם למשל, כשמתחשק לכם לשתות יין אבל אתם מתקמצנים לפתוח בקבוק שלם. מחיר לצרכן 55 ש"ח למארז, להשיג בחנויות היין המתמחות.

הדבש התגלה ע"י האדם כבר בתקופה הפרהיסטורית ומשתמשים בו לאכילה ולריפוי עד היום. תוכלו למצוא ב"ארץ זבת חלב ודבש" שלנו סוגים רבים של דבש, הנבדלים בצבע, בריח ובטעם, בהתאם לצמחים מהם הופק הצוף: הדרים, פרחי בר, אבוקדו, אקליפטוס, אשל ועוד.

החדשות העגומות לגבי דבש הן שהוא מוצר בסכנת הכחדה, עם הירידה המדאיגה באוכלוסיית דבורי הדבש בעולם. מה גם שיש הרבה זיופים בדבש, של משווקים אשר מוהלים אותו בסירופ סוכר כדי להוריד את עלותו.

אם אתם רוצים לקנות מוצר איכותי, מומלץ לבחון את התוית שעל צנצנת הדבש, לקרוא מי ייצר אותו והיכן ולחפש את תוית האיכות של מועצת הדבש. דרך אגב, למרות מילות השיר "דבש ניגר כמי נהר", אם הדבש מתגבש הרי שיש סיכוי רב יותר שמדובר במוצר האמיתי, שכן זו אחת מתכונותיו.

לפני שהוא נעלם לנו, בואו נכין ארוחת חג מתוקה עם דבש כמרכיב תיבול מרכזי אבל בלי אף עוגת דבש סנטדרטית. בין לבין, כמה יינות מומלצים לחג ומתאימים למנות המתוקות.

מנה ראשונה – אנדיב צלוי עם דבש

4 מנות

• 4 אנדיבים (לא לשטוף אותם בבקשה)
• 30 גרם (2 כפות) חמאה
• 2 כפות שמן זית
• 1 תפוז, מיץ וקליפה
• 1 כף דבש
• כמה גרגרי ערער שבורים עם עלי של מכתש (לא חובה)
• עלה דפנה
• מלח, פלפל שחור

אופן ההכנה

1. הוציאו את העלה החיצוני הפגום של כל אנדיב, אם יש כזה, והורידו מעט מחלקו התחתון, אבל שמרו על צורתו השלמה. חתכו כל אנדיב לשניים לאורכו.
2. בסיר שימו חמאה ושמן זית והניחו אותו על אש בינונית.
3. הכניסו לסיר את חצאי האנדיב כשצידם החצוי כלפי מטה וטגנו עד להזהבה. אם הסיר קטן מדי לאכלס את כל האנדיבים, הוציאו את המוכנים והמשיכו כך עם הבאים.
4. החזירו את כל חצאי האנדיב לסיר, גרדו מעל קליפת תפוז והוסיפו את המיץ שלו.
5. הוסיפו גם דבש, גרגרי ערער, עלה דפנה, מלח ופלפל.
6. סגרו את הסיר במכסה, הנמיכו את האש ובשלו כ-15 דקות, עד שחצאי האנדיב רכים.
7. הגישו עם הרוטב המתוק-מריר, טעים לאכול עם טוסט או חלה.

למנה המתוקה הזו נצמיד יין אדום לאיזון, כמו מרלו 2017 מסדרת סלקטד של יקבי כרמל. היין יבש, צעיר ומרענן, בעל ניחוחות פירותיים, דובדבנים ושוקולד. מחיר מומלץ לצרכן כדאי במיוחד: 25 ש"ח.

===

 מנה עיקרית – פילה בס עם שומר צלוי בדבש

פילה בס צלוי בחמאה ומרווה

2-4 מנות

החומרים

• 30 גרם חמאה
• 4 פילטים של בס (או דג לבן אחר) עם העור
• 6-8 עלי מרווה

אופן ההכנה

1. שימו חמאה במחבת ולאחר שהיא נמסה פזרו עליה את עלי המרווה.
2. הניחו מעל את הפילטים של הדג כשצד העור כלפי מטה. כסו את המחבת במכסה וטגנו את הדגים עד שהעור שלהם נצלה והופך להיות קריספי. אין צורך להפוך, כדי הבשר הלבן מתבשל מהאדים.
3. הוציאו את הדגים לצלחות אישיות והגישו עם השומר הצלוי. אל תוותרו על העור הפריך של הדג, כמה שהוא טעים!

שומר בדבש

החומרים

• 2 שומרים בינוניים
• 1 כף שמן זית
• 1 כף דבש
• מיץ מ-1/2 לימון
• 1/4 כוס מים
• קורט מלח

אופן ההכנה

1. חצו את השומרים, היפטרו מהליבה העצית שלהם וחתכו אותם לאורכם לטריזים, עם העלים
2. מזגו שמן זית לסיר וטגנו שומרים על אש בינונית עד להזהבה.
3. הוסיפו דבש, מיץ לימון ומים לסיר. הורידו את האש לנמוכה, כסו את הסיר במכסה והמשיכו לטגן עוד כ-15 דקות.
4. תבלו במעט מלח והגישו לצד הדג.

למנת הדג עם השומר המתקתק נצמיד יין לבן, כמו שרדונה דרך ארץ 2016, שיתוף פעולה של חברת שקד ויקבי ברקן. ליין ניחוחות פרי הדר והוא ישלים בטעמיו את מתיקות השומר ואת החמאה של הדג.

לכבוד החג אקים ירושלים וחברת שקד יצרו מארז עם השרדונה הזה וקברנה סוביניון – ההכנסות ממכירת המארז ייתרמו לשיפור איכות חייהם של דרי העמותה בעלי מוגבלות שכלית. כבר עשיתם משהו טוב ראשון לשנה. מחיר מומלץ לצרכן של השרדונה 30 ש"ח ושל שני היינות במארז: 79 ש"ח.

===

קינוח – אפרסקים מאודים עם לואיזה ודבש

4 מנות

החומרים

• 4 אפרסקים
• 1 כוס מים
• ענף עם עלי לואיזה ועוד כמה עלים לקישוט
• 2 כפות דבש

אופן ההכנה

1. חצו את האפרסקים והיפטרו מהגלעין.
2. הניחו בסיר כוס מים והביאו לרתיחה.
3. הורידו את הסיר מהאש, זרקו פנימה את ענף הלואיזה וסגרו במכסה. הניחו למים להתבשם כ-15 דקות.
4. החזירו את סיר המים אל האש, הסירו את המכסה והרכיבו רשת אידוי מעל, עליה הניחו את חצאי האפרסקים.
5. כסו את האפרסקים במכסה ואדו אותם כך כ-10 דקות, עד שהם רכים. הורידו הצידה את רשת האידוי, הוציאו את האפרסקים בעדינות ושימו בצד להתקרר.
6. הוסיפו דבש למים בסיר, הניחו על האש שוב וצמצמו לסירופ נוזלי.
7. הגישו את האפרסקים קרים, עם הסירופ המבושם וקשטו עם עלי לואיזה נוספים. אם תוסיפו גלידה וניל, קרם פרש או מסקרפונה בתוך השקע של הגלעין זה יהיה קינוח טעים במיוחד.

למנת הקינוח נצמיד יין לבן חצי יבש עם מתקתקות עדינה, כמו פרנץ' בלנד 2017 של יקב רקנאטי. היין נעשה מענבי פרנץ' קולומבר יחד עם מעט ענבי סוביניון בלאן ומוסקט והוא רענן וארומטי ומשלים את הטעמים הפירותיים במנה. מחיר מומלץ לצרכן: 79 ש"ח.

שנה טובה ומתוקה מדבש!

ללא כל הכנה מוקדמת, קיבלתי הצעה מטעם המכון הפולני בישראל לטוס לוורשה לכמה ימים של שכרון חושים (כלומר, של אוכל ללא הכרה). הייתי ספונטנית ואמרתי כן.

ציפיתי לתגובות הסקפטיות מסביבי. נדמה שרוב האנשים מישראל מגיעים לפולין ל"סיורי שואה" עם בית הספר, המשפחה או הצבא, ביקורים שמטרתם לשמר את הזכרון ההיסטורי הקולקטיבי שלנו. תוסיפו לזה את העובדה שהממשלה הפולנית הנוכחית העבירה בפרלמנט את החוק הפוטר את הפולנים מאחריות כל שהיא הקשורה לשואה – כל זה אינו מעלה את החשק לתיירות מסוג אחר.

אבל מניסיוני, ממשלה לחוד ואנשים לחוד. במובן מסוים, קצת מזכיר את ישראל, לא?

הספורט הלאומי שלנו הוא לחפש יעדי תיירות כלכליים לסוף שבוע ארוך, עם אתרים יפים, אוכל טעים ושופינג זול. מסתבר שוורשה יכולה להציע את השילוב של גם, גם וגם.

פולין חוגגת השנה 100 שנות עצמאות וכל הרחובות מקושטים לכבוד האירוע. הגעתי לוורשה לאירוח מלא ונדיב של משרד התיירות של וורשה כולל הדרכה צמודה של מדריכים מקומיים ומבינים והנה ההמלצות שלי. הפוסט טיפה'לה עמוס, אבל יאללה, תזרמו איתי. זה יעשה לכם חשק.

הכיכר המרכזית של העיר הישנה של וורשה

סיור בעיר "הישנה" מגלה את סמלה של העיר – בתולת ים עם רומח וחרב. האגדה מספרת ששתי בתולות ים עלו ליבשה; אחת הגיעה לקופנהגן והשניה לוורשה ועד היום היא נשארה לשמור על העיר.

שווקים

שוק איכרים Forteca Kręgliccy

שוק יומי הפועל בשעות הבוקר בחצר הפנימית של מבצר בלב פארק, היכן ששכן פעם הגטו היהודי. השוק מפגיש יצרנים וחקלאים עם קונים מהעיר ומציע חומרי גלם באיכות גבוהה, בשר ומוצרי חלב ייחודיים וירקות ופירות עונתיים.

אפשר לפתוח את הבוקר בנשנוש בשוק של מיני מאכלים שלא מוצאים בסופרמרקט השכונתי, כמו זני עגבניות מגוונים, ריבות מפירות יער, גבינות משק, נקניקיות וטרינים של בשר, דגים מעושנים ומאפי בצק ממולאים.

Hala Marymoncka ו-Hala Gwardii

שני שווקים מקורים סמוכים זה לזה שהם שריד לבנייני הקו-אופ של התקופה הסובייטית. היום הם משמשים לדוכני אוכל ולפעילויות תרבות. את שוק התוצרת הטריה תמצאו דווקא ביניהם, עם ירקות ופירות עונתיים, גבינות, ביצים ובשר.

החלה עונת הפטריות. איזה כיף!

תראו איזה מבחר של פירות יער!

עוד לא ראיתי שכך מוכרים גרעיני חמניה

יחס רציני ביותר לביצים. יש פה ביצים של תרנגולות ממינים שונים, ביצים עם שני חלמונים, ביצים עם זהב(!) ועוד.

העיקר שיש לחם שיפון חמצמץ

אי אפשר בלי מלפפונים וכרוב כבוש

TARG Śniadaniowy

בתרגום מילולי מפולנית – שוק ארוחת הבוקר. זהו שוק חמוד באווירה שכונתית, עם דוכני אוכל ופעילויות לילדים, אשר מתקיים בכל יום שבת בבוקר בשכונה הצפונית של וורשה ובימי ראשון מתנייד בכל פעם לשכונה אחרת בעיר.

Koszyki Market Hall

השוק המקורה הזה נבנה בתחילת המאה ה-20 בסגנון ארט-נובו. הוא נבנה מחדש לאחר המלחמה ושופץ כמה פעמים במהלך השנים. לפני כ-3 שנים הוא נפתח שוב לאחר שיפוצים במתכונתו הנוכחית, כמרכז קולינרי-חברתי. במתחם אפשר למצוא חנויות, ברים, מסעדות ודוכני אוכל רבים, מקום מגניב לצאת אליו בערב.

בתי קפה ופטיסרי

Forum Cafe

בית קפה עם תערובות קפה מצויינות שהם טוחנים במקום. הם גם מגישים ארוחות בוקר טובות, עם לחם וגבינה תוצרת בית.

Café Bristol

קפה בריסטול יושב בקומת הקרקע של מלון בעל אותו שם כבר משנת 1901 וממשיך להגיש את העוגות המפורסמות שלו, כאילו לא היו מלחמות עולם במהלך השנים. על הקיר בכניסה לקפה תוכלו לראות מיצב עם שמות האנשים המפורסמים, פוליטיקאים ואנשי תרבות, אשר התארחו בו.

בית הקפה מגיש "טורט בריסטול" עוד מאז שנפתח; עוגת שכבות עם שזיפים, מחית אגוזי לוז ועוגת ספוג עדינה, מצופה בשוקולד. והקפה טעים ממש!

Odette

אם אתם מחובבי הפטיסרי, תמצאו מיני מגדנות יפהפיים במיוחדים באחד משני הסניפים של פטיסרי Odette. טעמנו שתי דוגמאות מייצגות: פרזייה עם תותי בר קטנטנים הגדלים ביערות ועוגת מוס בצורת שפתיים בשם המנצח "youdhouldbekissed".

Lukullus

המקום הזה נראה כמו בית קפה פשוט, אלא שתוכלו למצוא בו ממיטב הקונדיטוריה הצרפתית והפולנית. פה טעמתי pączek, סופגניה פולנית במילוי ריבת עלי ורדים ובזיגוג סירופ סוכר, אשר נאכלת באופן מסורתי לפני הצום המקדים של הפסחא אבל אפשר ליהנות ממנה כל השנה.

מכל מקום בעיר תוכלו לראות את התורן של גג הארמון בוורשה, במקום בו שכן הגטו היהודי במלחמת העולם השניה. הארמון נבנה ב-1951 אחרי המלחמה בסגנון האדריכלי שהיה נהוג לפניה ונמצאים בו היום מוזיאון טכנולוגיה, אקדמיה למדעים, תאטרונים, בית קולנוע, ברים ובתי קפה.

למרגלותיו נשארה הכיכר הענקית שנבנתה ע"י הרוסים עבור מצעד ה-1 במאי. עד היום מתחבטים בוורשה מה לעשות עם הכיכר והארמון, זכר לתקופות אחרות. אפשר לראות בחניה של הכיכר מכוניות ישנות תוצרת פולין שאפשר לשכור ולנהוג בהן בעיר.

מסעדות

Brasserie Warszawska

הבראסרי המצוין הזה נמצא סמוך לפרלמנט הפולני. נכנסתם לתוכו ואתם מרגישים את ההשפעה הצרפתית. על תפריט צהריים תשלמו 29 זלוטי (שהם כ-29 שקלים) עבור מנה ראשונה ועיקרית ותמורת 39 זלוטי תיהנו גם מקינוח. כלום כסף בשביל ההנאה הצפויה לכם.

קיץ או חורף, כל ארוחה פולנית מתחילה במרק. דגמנו מרק מלפפונים כבושים חם, שהוגש עם פיסות בייקון ופרוסות מלפפונים כבושים. בניגוד למחשבה הראשונה שלי (גם שלכם?), לא מדובר פה על מי ההשריה של המלפפונים כי אם בציר בקר בתור נוזל הבסיס של המרק.

טרטר בקר הוא אחת ממנות הדגל של המטבח הפולני, בדומה לזה הצרפתי. כאן מגישים אותו טרי ואיכותי עם טוסטונים ורוטב שמיר-שמנת.

למנה עיקרית טעמתי ניוקי תפוחי אדמה וגבינה שהוגש עם שזיפים וגבינה טריה (הם קוראים לזה גבינת קוטג', אצלנו היו קוראים לזה גבינת משק או טוב-טעם). מנה נוספת שטעמנו היתה מאפה בצק עלים ממולא בדג קוד ועלי תרד ומוגש עם זוקיני וגזר צלויים.

לקינוח, אל תוותרו על כדור הפסיפלורה: מיץ וגרעינים של פרי פסיפלורה טרי חבוי בתוך מוס שוקולד לבן ומצופה שוקולד מריר. וואו!

Alewino

אולי המסעדה הכי מגניבה שהייתי בה, כזו שאני ממש יכולה לראות בעיניי רוחי שהייתי הולכת אליה באופן קבוע אילו גרתי בוורשה. היא התחילה בחנות יין והתפתחה לבר יין-מסעדה, עם האוכל המעולה של השף Sebastian Wełpa. בצניעות רבה הוא עושה שם קסמים מחומרי גלם מעולים המגיעים ישירות ממגדלים ויצרנים ועם הרבה מחשבה על עונתיות וטעם. תפריט היין שלהם כולל למעלה מ-250 תוויות מכל העולם.

פתחנו במרק חומעה שנמזג על תלוליות של מחית תפוחי אדמה ופנקייק בציפוי ביצי טרוטה. המשכנו באחת הצלחות היפהפיות שם – ניגירי הרינג המוגש עם גבינת שמנת ו״אטריות״ תפוחי אדמה צבועות ירוק מאצת נורי, מוגש עם ווסבי פולני (יש דבר כזה!) וביצי טרוטה.

אני מציעה לכם לא להחמיץ גם את מנת הדגל המפורסמת של המקום, זו שפרסמה את השף – "רביולי" מפרוסת ראש סלרי דקה במילוי כרובית עם חמאה שרופה ומעל כרובית טריה מגוררת ושבבי כמהין של קיץ. זה טעים ברמות שקשה לתאר.  

בניגוד לתפיסה הרווחת על המטבח הבשרי של ארצות מזרח אירופה, גם לטבעונים יש סצנה קולינרית מפותחת בוורשה.

Eden Bistro הוא בית קפה-מסעדה טבעוני הממוקם בבניין שהיה סדנת אמנים ובמרכז החצר שלו ניצבת חנות צמחים. הלימונדה שלהם טובה וגם הטאקוס מצוין, עם אבוקדו, עגבניות צלויות, כרוב לבן וצ׳יפוטלה, מוגש בכלי קרמיקה של אמנים מקומיים.

Vegan Ramen Shop הוא כבר מוסד עם מעריצים. המקם מגיש בסה"כ ארבעה סוגים של ראמן, כולם טבעוניים. טעמתי מרק צלול עם ששה סוגים של פטריות ועגבניות צלויות, שמן תפוחים ועלי מיזונה. אוממי בצלחת.

נוסטלגיה

שכונת Praga אשר מעבר לנהר הויסלה עדיין אינה עשירה ומשופצת כמו השכונות בצד השני, היכן שהעיר הישנה, אבל צעירים מתחילים לגלות אותה ולהתיישב בה.

באותה החצר – מימין: מקום לתפילת נוצרית, משמאל: סימנים למזוזה על משקוף הכניסה

במתחם הסמוך לשוק הישן שאיננו עוד, החלה לפעול לפני כמה שנים מסעדה קטנה בשם ״!Pyzy, Flaki Gorące", בעברית "כופתאות, מעיים חמים!", מחווה לאופן שבו קראה המוכרת בשוק ללקוחותיה. המקום קטן ומלא אנשים שאוכלים במקום או לוקחים הביתה מאכלים בתוך צנצנות זכוכית, בדיוק כפי שהיו קונים בזמנו בשוק. טעמנו שם כופתאות תפוחי אדמה ממולאות בשר ומרק Żurek, מרק חמצמץ על בסיס לחם שיפון עם פיסות בשר ופרוסות ביצה קשה, שניהם מוגשים בתוך צנצנות.

המשטר הסובייטי דאג לתזונה של החברים בפולין באמצעות קנטינות מסודרות, בהן ניתן היה לרכוש אוכל משביע ומזין במחיר מינימום, בוקר, צהריים וערב. למקומות הללו קראו בשם "Milkbar", שכן בבסיסן עמד הרעיון להעניק ארוחה עם חלבון לסועדים (לנו יש אסוציאציות אחרות לגמרי מהשם הזה).

יש כמה מקומות כאלה שעדיין פועלים ברחבי העיר, עם רשימת המאכלים המוגשים בהן תלויה על הקיר. תוכלו לראות שם סועדים, בעיקר מבוגרים אבל לא רק, אשר עומדים בתור מול אשנב ההגשה ואוכלים על שולחנות פורמייקה וכסאות פשוטים או לוקחים מנות הביתה בכלים שלהם. הרבה בשר אין שם, אבל יש ויש כופתאות שונות, פירוגי, כרוב ממולא, מרקים ועוד.

נכנסנו למילק-בר כזה בשכונת פרגה שקיים כבר משנות החמישים ולא נסגר אחרי התקופה הקומוניסטית. לקחנו שתי מנות ממסורת הבישול המקומית – פירוגי בסגנון רוסי, כלומר עם מילוי של מחית תפוחי אדמה וגבינה בתיבול פלפל שחור וחמאה עם בצל מטוגן בהגשה; וכופתאות תפוחי אדמה במילוי שזיפים על מצע של רוטב שמנת. היה פשוט, מזין וטעים, כמובטח.

אכלתם המון ואתם זקוקים לאיזו הליכה טובה? עיריית וורשה שיפצה את הטיילת שעל נהר הויסלה ונעים לצעוד שם. אפשר להיכנס גם למוזיאון האמנות המודרנית או למוזיאון הטבע הסמוכים.

נו, השתכנעתם?

הפוסט הבא יוקדש למסעדות יוקרה בוורשה, עם אוכל מעולה ובמחיר שווה לכל כיס. במסגרת פסטיבל Fine Dining Week אפשר היה ליהנות שם מתפריט טעימות של חמש מנות ב-119 זלוטי, שהם כ- 119 ש"ח. מחיר מצחיק, נכון? גם אם פספסתם את הפסטיבל הזה, מחירי המנות בתפריטים הרגילים אינם יקרים.

מילות תודה אחרונות מוקדשות לשלושת המדריכים הנאמנים שהיו לי בוורשה. Kuba Wesołowski המדריך הידען שאפילו מבין ומדבר מעט עברית ושהסכים לטעום איתי כל דבר בכל המקומות, גם כשכבר באמת לא היה לנו מקום בבטן. Małgosia Minta, עיתונאית אוכל ובלוגרית עם הרבה ידע קולינרי וחוויות נפלאות שרק אפשר לקנא ו-Agnieszka Kuś, מדריכה נהדרת לוורשה שאוהבת את החיים הטובים ממש כמוני. תודה רבה גם ל-Anna Przyłuska – Kwiatkowska ממשרד התיירות של וורשה ולהילה אפרתי מהמכון הפולני שממנה הכל התחיל.

* בקרו באינסטגרם של הגרגרנית ותוכלו לראות קטעי וידיאו ותמונות נוספות מהביקור בורשה

לא הספיק לי פוסט אחד על כל הבילויים שעשיתי בוורשה. לא כולם יודעים, אבל יש בום מטורף בסצנה של הקולינריה הגבוהה בעיר. שפים צעירים טסים לארצות אירופה השכנות כדי להתלמד במיטב מסעדות מישלן וחוזרים למולדת עם הרבה ידע, רמה טכנית גבוהה, טונה יצירתיות ותשוקה ליצור ולהגיש אוכל טעים ויפה כאחד.

פסטיבל Fine Dining Week אשר התקיים בתחילת ספטמבר השנה העניק למזמינים מראש את האפשרות ליהנות מתפריט טעימות של חמש מנות במיטב המסעדות היוקרתיות של פולין, במחיר של 119 זלוטי בלבד (לא כולל שתיה), שהם כ-119 שקלים. כלכלי במונחים מקומיים וכלום במונחים שלנו.

אגב, בכל המסעדות הציעו גם תפריט צמחוני (לפעמים הצמחוני כלל דגים ולפעמים ללא מנות מן החי בכלל) וברוב התפריטים נכללו משעשעי חיך בין לבין המנות. בנוסף, הוצעה אפשרות להתאים כוס יין לכל מנה; באופן אישי, השתדלתי לטעום יינות פולניים. היתה מסעדה אחת שהפליאה בהתאמת וודקה לכל מנה, תענוג יוצא דופן, הכי רחוק מהדימוי שיש לה (קראו פה למטה).

גלידה! – זהו כנראה הטרנד הכי מטורף כרגע בוורשה. אם תסתובבו ברחובות תראו הרבה שלטים עם המילה "Lody", גלידה בפולנית. גם במסעדות טעמתי גלידות בטעמים מיוחדים כמו כוסברה, חזרת ועוד.

את הפוסט הזה צריך לקרוא על בטן מלאה, כי לפניכם כמה מהתפריטים המיוחדים של המסעדות בהן סעדתי, באירוח מלא ונדיב של משרד התיירות של ורשה. חלק מהמנות מופיעות בתפריט הרגיל ואחרות הוגשו במיוחד לרגל הפסטיבל. יש עוד פסטיבלים של אוכל שוורשה מקיימת במהלך השנה, אבל פסטיבל נוסף כזה יתקיים בפברואר 2019 ואני ממליצה לכם כבר להזמין כרטיסים!

Kieliszki

פרוש השם בפולנית הוא "כוסות" ואכן מיצג מרהיב של כוסות יין מקשט את המסעדה, אשר נותנת ליין חשיבות לא פחותה מזו של האוכל. תוכלו למצוא פה מנות מהמסורת הקולינרית הפולנית, מעודכנות ומבוססת על התוצרת של החקלאות המקומית. למסעדה הזו יש מסעדה אחות בעלת אותו השם ועוד מסעדות השייכות לאותה קבוצה.

למנות שאכלנו בארוחה פה הותאמו יינות פולניים והיין שמצא חן בעיניי ביותר היה המבעבע לפתיחה בשם GostArt. שילוב של ענבי ריזלינג, פינו גרי ופינו בלאן, יבש במידה ולאגנטי מאוד.

מנה ראשונה – טרין חזיר מוגש עם פרוסת עגבניה, עירית וגרעיני דלעת או פרוסות קולורבי בציפוי פירורי לחם בחמאה שרופה.

מנה שניה – טרטר בקר מוגש עם מיונז שזיפים, נבטי צנונית, עירית וצ'יפס או פרוסת עגבניה על קרם פרש מוגשת עם דומדמניות לבנות מוחמצות.

מנה שלישית – מרק עגבניות צלול עם עגבניות מיובשות עם פילה סרדין, שום, עירית ועלה דפנה או דג טרוטה מוגש עם חומעה, אגוזי לוז, סלרי, תפוח ואלדרפלאואר.

מנה רביעית – פרוסת בלק פודינג מוגשת עם מלפפון כבוש, חרדל אפרסקים, פרחי שמיר ופטרוזיליה או כופתאות ממולאות גבינה מוגשות בתוך ציר עם בצל מטוגן, שעועית ירוקה חתוכה דק, גבינה מגורדת ופירורי לחם.

מנה חמישית (קינוח) – פטל וגלידת חלב בליווי שמנת, שוקולד לבן ודבש.

Zoni

המסעדה ממוקמת בחלל שהיה בעבר חלק ממפעל וודקה וסמוך לה, במתחם היפה שעשו לו שימור, עומד להיפתח בימים אלה גם מוזיאון וודקה, בחסותה של חברת Pernod-Ricard, הכולל סיור לימודי וטעימות. סיור מוקדם שערכתי במקום מלמד על ההיסטוריה של הוודקה, ממה מכינים אותה וכיצד פולין אימצה אותה כמשקה האלכוהולי הלאומי ויצרה עבורו תו תקן משלה.

תמצאו גם וודקה כשרה שיוצרה בפולין

במסעדה היפה והמושקעת יש מטבח פתוח, אשר מאפשר לצפות בטבחים מכינים את האוכל. השף שלה Aleksander Baron ידוע בחיבתו לכבישה ולהחמצה של חומרי גלם. הקונספט הייחודי של תפריט הטעימות שלו הפעם היה אוכל מעושן והצילחות היה מהיפים שראיתי. אם אתם מחבבים smoked food רוצו למסעדה הזו.

כוס יין פולני לבן בשם Lasy Roztocza השלים באופן מעולה את הארוחה. היקב העומד מאחורי היין, Dwor Sanna, החל את פעילותו בשנת 2012 והוא חלק מאחוזה הכוללת גם מלון ובר-יין בדרום-מזרח פולין (קרוב ללובלין).

משעשע חיך – דג מעושן על מצע קרם פרש או לפת צלויה בחמאה עם קוג׳י (הבקטריה ממנה מכינים מיסו).

מנה ראשונה – מוס של שקדי עגל עם קרמל וטימין או סלק נא עם קוג׳י על מצע של קרם תפוז.

מנת שניה – מרק בורשט מסלק לבן ופירוגי עם חמאה מעושנת או גלידה מגבינת ברינזה עם תפוח וקינמון.

מנה שלישית – מרק בורשט על בסיס מרק בקר עם פירוגי חמאה מעושנת או שיפוד פטריות צלויות עם מלח שחור בטקסטורה של אדמה ועשב אלפיני (לכל פטריה היה טעם וטקסטורה שונים, אחת המנות הטעימות ביותר שאכלתי בביקור שלי בוורשה).

מנה רביעית – פילה דג חדקן בשרני וצלוי ברוטב שמנת מעושנת ומוס אגסים ופרחי שום או תפוח בר ממולא קרם פטיסייר עם מיורן מצופה ג׳לי – מנה מינימליסטית ויפהפיה של תפוח שחור שהוגש על צלחת שחורה.

מנה חמישית (קינוח) – מוס משמנת וחמאה מעושנות עם ענבר (לא טעיתי!) או מוס מגבינה על שזיף מיובש ובציפוי ג׳לי של שזיף.      

Elixir

המסעדה הוקמה לפני 3 שנים בכיכר המקסימה ליד בנייני התאטרון והאופרה של וורשה, חלק מקבוצת DOM WÓDKI בעלת מסעדות וברים נוספים ברחבי העיר, והיא מופיעה במדריך מישלן בזכות החיבור שהיא יוצרת בין מטבח פולני מודרני לבין וודקה באיכות מעולה. יש להם 600 סוגים של וודקה לבחירה – ראיתי שם אנשים שיושבים גם עם 12 כוסיות. כנראה שוודקה היא באמת סם החיים…

את הדבר הכי חשוב על וודקה, אשר ניתן להכין מדגנים, עשבים או תפוחי אדמה, למדתי שם – יש להחזיק וודקה במקרר ולא בפריזר, על מנת להרגיש את הטעם שלה. מאז שעשיתי את השינוי הזה אצלי בבית, לוודקה יש פתאם טעם מובחן – נסו גם אתם!

משעשע חיך – כוסית מיץ של פטל טרי.

מנה ראשונה – הרינג עם תפוחי אדמה, ביצה ובצל או טרטר בקר. מסתבר שטרטר בקר הוא אחת המנות המזוהות ביותר עם המטבח הפולני בימים אלה והוא אכן טעים ביותר!
למנות שודכה וודקה Sierakow שעשויה משילוב דגנים עם ניחוחות וניל ותפוחי עץ.

מנה שניה – מרק פטל שמנתי מתוק שלו הצמידו וודקה שיפון Belvedere עם לימון לאיזון טעמים.

מנה שלישית – דאמפלינג מעולה במילוי ברווז שהוגש עם רוטב חמוציות ופלחי תפוח בליווי ליקר Saska של שזיפים על בסיס וודקה.

מנה רביעית – בשר חזיר (pork knukle) מוגש עם פירה תפוחי אדמה וגלידת חזרת (!) בליווי וודקה חזרת של Elixir (המותג הפרטי של המסעדה).

מנה אחרונה – פאי תפוחים עם גלידה של עשב זוברוב (פולני) בליווי ליקר וודקה עם קרם קרמל מלוח של המותג הידוע Chopin (לימיטד אדישן, יש בשדה התעופה הפולני ומומלץ מאוד לחזור עם אחד כזה הביתה).

Dyletanci

השם מטעה, מכיוון שלא מדובר פה בקבוצת חובבים כלל וכלל. גם כאן ניתנת חשיבות גדולה לחיבור בין יין לאוכל ובעלי המקום הקימו חנות יין בכניסה למסעדה ואף מייצרים יין משלהם. השף Rafał Hreczaniuk מקבל השראה ממטבחים שונים, תוך מתן כבוד לזה המקומי.

מנה ראשונה – טטאקי טונה עם פלפלים קלויים, גרניטה יוזו וקרם אבוקדו או גזר ואפונה עם גלידה כוסברה וקרקר דגנים.

מנה שניה – טרין של פנינית (guinea fowl) עם האם ממולא פואה גרה, פירה של סלק וסורבה חזרת או עגבניות אדומות וירוקות עם פטל על גבינה תוצרת בית.

משעשע חיך – גלידת ורבנה.

מנה שלישית – פטריות יער, וורבנה ובזיליקום, פירה תפוחי אדמה וגרגרי תירס צלויים. הnנה העונתית המצוינת הזו הוגשה עם יין פולני לבן Hibernal 2016 של יקב DOM BLISKOWICE.

מנה רביעית – חזה ברווז, ראש סלרי צלוי, רוטב שום שחור, בצל ירוק צלוי.

מנה חמישית (קינוח) – קרם קרמל, כדורי מלון ומנגו, סורבה גרניום ושיפונד נענע.

Belvedere

אם אתם מתכוונים להתחתן בקרוב או שיש לכם אירוע עסקי או משפחתי חשוב ומושקע במיוחד, מסעדת Belevedere היא המקום בשבילכם. המסעדה החלה פעילותה בשנת 1991 והיא ממוקמת בלב פארק Łazienki היפהפה בבניין עשוי זכוכית וברזל אשר שימש מאמצע המאה ה-19 כחממה לעצי ההדר של המלך.

על עיצוב המקום מחדש לפני ארבע שנים היה אמון מעצב במות של האופרה הלאומית והוא השאיר בתוך המבנה צמחיה טרופית ירוקה כזכר לאותם ימים, אשר מופיעה גם בפרזול ברחבי אולם ההסעדה. מחוץ למבנה עומד ביתן לאירועים ומסיבות, אשר נמצא כולו בתוך התפאורה המרהיבה של הפארק.

Sebastian Olma הוא השף הנוכחי של המסעדה, זוכה תכנית הטלויזיה טופ-שף בפולין אשר התמחה במסעדותיו של גורדון רמזי בלונדון. הוא יוצר ארבעה תפריטים עונתיים במהלך השנה עם מנות המבוססות על חומרי גלם של חקלאים ויצרנים של בשר, עופות וירקות, אשר מגדלים במיוחד עבורו כמויות קטנות באיכות גבוהה. למסעדה תפריט יינות עשיר ושירות מקצועי. היא מופיעה במדריך מישלן ונחשבת לאחת המסעדות הטובות ביותר בפולין.

השף מכין מנות מהמטבח הפולני אשר עשויות בטכניקה קלאסית בהגשה מודרנית. טעמתי שתי מנות מתפריט הקיץ: ביצה עלומה בציפוי שיבולת שועל על מצע פטריות שנטרל וקצף פרמזן ומרק קרמי של כרישה ותפוחי אדמה עם חרדל, צ'רוויל ו"אטריות" ראש סלרי, אשר נמזג במקום לעיני האורח.

עם כל היופי והפאר, מחיר ארוחת צהריים עסקית במסעדה הוא 71-81 זלוטי (ערך דומה בשקלים) בימי חול ו-129 זלוטי בימי ראשון. 

אם תמשיכו לטייל בפארק תמצאו את הארמון של המלך ששימש אותו לספא ולאירוח, טווסים מתהלכים וגם פסל ברונזה של שופן, הפסנתרן הפולני הכי מפורסם וספסלים שבלחיצת כפתור מנגנים מיצירותיו. בימי ראשון בעונת הקיץ תוכלו להאזין לקונצרטים חיים באוויר הפתוח.

תראו מה הבאתי איתי הביתה במזוודה. אני משוגעת על פטריות שזו ממש תחילת העונה שלהן, אז קניתי פטריות משומרות, מחית פטריות ופטריות מיובשות. שלא יחסר. ממליצה להביא גם דבש, ממרח חזרת ושזיפים מצופים שוקולד. אהה, זוכרים את ליקר הוודקה עם הקרמל המלוח? תוסיפו גם אחד כזה. העיקר תבלו יפה.

מילות תודה אחרונות מוקדשות לשלושת המדריכים הנאמנים שהיו לי בוורשה. Kuba Wesołowski המדריך הידען שאפילו מבין ומדבר מעט עברית ושהסכים לטעום איתי כל דבר בכל המקומות, גם כשכבר באמת לא היה לנו מקום בבטן. Małgosia Minta, עיתונאית אוכל ובלוגרית עם הרבה ידע קולינרי וחוויות נפלאות שרק אפשר לקנא ו-Agnieszka Kuś, מדריכה נהדרת לוורשה שאוהבת את החיים הטובים ממש כמוני. תודה רבה גם ל-Anna Przyłuska – Kwiatkowska ממשרד התיירות של וורשה ולהילה אפרתי מהמכון הפולני שממנה הכל התחיל.

* בקרו באינסטגרם של הגרגרנית ותוכלו לראות קטעי וידיאו ותמונות נוספות מהביקור בורשה.

הפטריות שאכלתי בוורשה הטריפו אותי. הן היו כל כך בשרניות ומלאות טעמים. בזכותן הרגשתי את תחילתו של הסתיו! אמנם הבאתי במזוודה איתי פטריות מיובשות ופטריות כבושות אבל דגדג לי באמצבעות להכין מנה מפטריות טריות. הופה, נפלתי על הקלאסיקה – דוקסל (Duxelle).

המונח דוקסל מתייחס לאופן ההכנה של פטריות שקוצצים אותן ומטגנים בחמאה בעדינות עד שכל הנוזלים במחבת מתאדים. אמנם משתמשים לרוב בפטריות שמפיניון, שהן בעלות טעמים עדינים, אבל בגלל משך הבישול מקבלים תוצאה מרוכזת טעמים. להגברת הטעם, ניתן להשתמש בפורצ'יני או פטריות יער אחרות.

בדוקסל משתמשים לרוב כמילוי או כבסיס לרוטב. אפשר למלא בהן שוק טלה, פילה בקר, תחתיות ארטישוק או בצק לפאי. אחד השימושים הידועים ביותר בדוקסל הוא בביף וולינגטון, אותו שילוב מרגש של פילה עם בצק עלים. ותארו לעצמכם איזה שדרוג זה אם תוסיפו את הדוקסל לשמנת מתוקה או לבשמל.

אם אתם רוצים לשדרג את ארוחת הערב של אמצע השבוע, הכינו חביתה ומלאו אותה בפטריות החמות או שתכניסו מעט מהדוקסל לתוך הביצים וערבבו יחד לפני שתמזגו למחבת. ללקק את השפתיים.

חשוב מאוד! – לא לשטוף את הפטריות. אם הן מלוכלכות אפשר לנגב מהן ביד את שאריות המצע עליהן ישבו. תוכלו לגוון ולהוסיף רוזמרין, טימין, שום או טיפונת שרי, אבל פה תמצאו את אופן ההכנה הקלאסי של המנה. מנה קלילה להכנה עם ממש מעט מרכיבים!

דוקסל (Duxelle)

החומרים

• 40 גרם חמאה
• 1 בצל בינוני קצוץ
• 3 בצלי שאלוט קצוצים
• שתי חבילות פטריות שמפיניון (סה"כ 400-500 גרם) קצוצות לקוביות קטנות
• 2 כפות של פטרוזיליה קצוצה (עלים בלבד)
• מלח, פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

1. המיסו חמאה במחבת על אש קטנה
2. הוסיפו בצל ושאלוטס קצוצים, ערבבו ותנו להם להתרכך במשך 3-4 דקות.
3. הוסיפו את הפטריות הקצוצות והמשיכו לבשל על אש קטנה, תוך ערבוב מדי פעם בכף עץ, עד שהן מאבדות הרבה מהנפח, משחימות וכל הנוזלים מתאדים. זה יכול להימשך גם חצי שעה – פשוט בדקו שאין נוזלים במחבת.
4. הוסיפו את הפטרוזיליה הקצוצה ותבלו במלח ופלפל שחור.
5. השתמשו בדוקסל המוכן למילוי, הוסיפו לרוטב או ערבבו עם ביצים. כך, כך או כך זה שדרוג.

בתיאבון!

לאחר תכנונים ארוכי טווח והכנות אינסופיות טסנו ארבע גרגרניות לרומא, שם חברה אלינו גרגרנית חמישית. כל סוף השבוע הארוך ההוא לא הפסקנו לשיר "איזה כיף לי, איזה כיף" מאת ש. נ. בלחן עממי (בדיחה פרטית בלתי נמנעת)  זה הרי חיוני לבחור שותפות טובות לדרך.

לכולנו זו לא היתה הפעם הראשונה בעיר ולא נזקקנו לעשות וי על האתרים התיירותיים המרכזיים. באנו אליה לחופשה אמיתית של התנתקות ממטלות היומיום, מהעבודה ומהמשפחה ולגיבוש נשי טהור.

כשהולכים לאיבוד ברחובות העיר נתקלים לפעמים במיצג אורקולי על חזית של כנסיה ולעיתים אחרות נכנסים הישר לתוך מצעד דתי של מסדר פרואני אשר נושא את דמותו של ישו לוותיקן.

היופי של רומא ניבט מכל חצר ומכל פיאצה קטנה ושכונתית. הלכנו מרחקים רבים ברגל, משני צידיו של נהר הטיבר ולמעשה לא השתמשנו כמעט בכלל בתחבורה ציבורית. אין כמו להכיר מקום דרך הרגליים.

אבל אם אנחנו בעניין המלצות קולינריות, אז אנדיאמו! מוזמנים לגזור ולשמור.

את הקפה של הבוקר שותים לרוב בעמידה על הבר ולכן על תתפתו להיכנס למסעדות בשעה הזו אלא חפשו את המילה Bar בשלטים. לפעמים תוכלו לצרף לקפה שלכם גם טוסט, קרואסון או פוקצ'ה. אף בחירה לא יכולה להיות באמת רעה.

את היום ראשון פתחנו במאסט של השווקים, Campo de' Fiori. נכון, הוא מאוד תיירותי ולא הייתי קונה בו דווקא את האוכל לקחת הביתה, אבל הוא עדיין יפה ושוכן בתוך פיאצה מקסימה.

אם הגעתם בשעות הבוקר לכיכר, כנסו למאפיית Forno Campo De Fiori ובקשו פיצה מורטדלה, שהיא למעשה מן פוקאצ'ה טעימה בטירוף בגודל שמספיק בקלות לשני אנשים.

ארוחת צהריים קלה וטעימה תוכלו לאכול ב-Obicà. זהו מוצרלה-בר עם כמה סניפים באיטליה (ובעוד מקומות בעולם). פיצה עונתית לבנה עם דלעת, בייקון ורוזמרין, צלחת נקניקים וסלט קפרזה חורפי עם פרוסות סלק ודלעת צלויה – הכל היה טעים וטרי ויחד עם קוקטייל שרקחו לנו במקום הרגשנו שעשינו כנראה משהו טוב.

אם מתחשק לכם לעשות פיקניק צהריים על גדות הנהר, לכו למעדניית Roscioli המפורסמת ופנקו את עצמכם במיטב הנקניקים והגבינות האפשריות. זה גם המקום לקנות הביתה יינות, חומץ בלסמי משובח, חריץ גבינת פרמזן מיושנת ושאר מיני מעדנים. אפשר לאכול במקום, חובה להזמין מראש.

אם אתם רוצים לבדוק את הקולינריה האיטלקית בסגנון הביתי לכו ל- Ivo a Trastevere – מסעדה גדולה וידידותית למשפחות ולילדים. בין היתר תוכלו לאכול פה פיצות, כדורי מוצרלה מטוגנים, פסטות טובות ופרחי קישואים.

את הקפה של אחרי ארוחת הצהריים אני ממליצה לכם להזמין ב-Cafe Tazza d'Oro, בית קפה ארטיזנלי בן למעלה מ-70 שנה, השוכן ליד הפנתאון. אנחנו הגענו אליו בשעות הצהריים וראינו הרבה אנשים מחזיקים ביד כוס עם קצפת. האיטלקים קוראים לזה קפה קר: שכבת קצפת לא ממותקת, מעליה גרניטה קפה קרירה וחמצמצה ומעל שוב שכבת קצפת לא ממותקת. תשמעו, זה אחד התענוגות אם לא ה-.

מן הידועות היא שאי אפשר לעזוב את רומא מבלי לטעום גלידה. את אחת הטובות תוכלו למצוא בסניפיה של גלידריה Otaleg! בין הטעמים הנפלאים תוכלו למצוא זביונה, בוטנים מלוחים, סורבה שוקולד, קפה ופיסטוק. אי אפשר לפספס באף טעם.

יש מנהג איטלקי מקסים בשם "Aperitivo" שאתם חייבים לתרגל – בשעות אחר הצהריים שלפני ארוחת הערב, ברים ומסעדות מגישים קוקטייל ולצידו תקרובת. הראש מסתדר כמו שצריך עם אפרול שפריץ שמוגש יחד עם זיתים, תפוצ'יפס ומיני-פיצות. הפי האוור שהכי פותח את התיאבון.

אם אתם מאוהבי הדגים ופירות הים, פנקו את עצמכם בארוחת ערב במסעדת Quinzie & Gabrieli. התפריט אינו זול אבל האיכות שווה. טרטר טונה ספגטי תוצרת בית עם סרטנים ושרימפס ברוטב עגבניות וטירמיסו עם פירורי בצק ספוגים בקפה וקצפת מעל. קשה, קשה.

לארוחת ערב קלילה מומלץ להיכנס ל-La Prosciutteria. המקום פצפון, כוך ממש, והישיבה היא על שרפרפים. לא ניתן להזמין מקום, שכן הם מעידים על עצמם שזו למעשה אינה מסעדה כי אם מעדניה. מזמינים נקניקים וגבינות בקופה ומקבלים קרש עץ ענק עליו מונחים גם כמה מינים של אנטיפסטי, לחם ויין במחירים מצחיקים. ארוחת ערב מהנה וטעימה!

אם אתם מחבבים ברי יין, לכו ל-Enoteca Cul de Sac. הסומליה מקצוען, תפריט היינות ענקי (לא היינו מצפים לפחות) והאווירה נעימה ולא רשמית. במיוחד זכורים לטוב פטה כבד עם קוניאק, גבינת פקורינו מיושנת ולזניה בשר שליוו את היין (כי זה הסדר הנכון פה). חובה להזמין מקום.

את הזמן אחרי ארוחת הערב כדאי שתנצלו כמו המקומיים – לכו לבר קוקטיילים. אנחנו הלכנו בעקבות ההמלצה לבר הסודי Jerry Thomas Speakeasy. אם תלכו ברחוב הקטן בו הוא נמצא לא תבחינו בו. לאחר בחינה מדוקדקת של הכתובת עמדנו מול דלת ברזל כבדה ומישהו אמר לנו דרך חלון קטן בדלת שהוא מוסיף אותנו לרשימת ההמתנה, מכיוון שלא הזמנו מקום. ברור שנכנסנו בסוף!

הבר הזה נבחר כמה פעמים לאחד מ-50 הברים הטובים בעולם. הוא מדמה את הברים הסודיים והאפלוליים של תקופת היובש בארה"ב, עליהם דיברו בשקט שכן הם מכרו אלכוהול באופן לא חוקי. הבר הזה נחשב לאחד ממעוזי הברנז'ה של ברטנדרים בזכות איכות חומרי הגלם וההכנה המקצועית של הקוקטיילים. פייר, הקוקטייל ששתיתי שם היה ראוי לכל התשבוחות – הוא היה על בסיס ג'ין עם מיץ לימון, סירופ לוונדר, ליקר סיגליות וביטר של ורד הבר. נפלא!

אז אכלתם ארוחת ערב ויש לכם עוד אנרגיות? לכו לשמוע מופע ג'אז ב- Gregory’s Jazz Club. תמורת 20 יורו תקבלו את אחד הדילים השווים בעיר – כרטיס כניסה למופע ג'אז שמתרחש ממש לנגד עיניכם פלוס קוקטייל לבחירתכם. סיום נאה לערב.

השוונץ:

הנה כמה המלצות נוספות לחוויות בעיר:

• אמנות – בעיר יש כעת תערוכה עם יצירותיו של אנדי וורהול. העבודות שלו תמיד עושות נעים ושמח בלב. עד פברואר 2019.

• שוק פשפשים –  בכל יום ראשון תוכלו ללכת ל-Mercato di Porta Portese, שוק ארוך ובלתי נגמר כמעט, המתפרש לאורכם של כמה רחובות מעברו של הטיבר (זה יהיה הספורט היומי שלכם). יש הרבה בגדים יד שניה ושמונצעס, אבל אפשר למצוא גם תיקי וינטאג', עתיקות ועוד.

• שוקי אוכל זו אהבה גדולה שלי. תוכלו לבקר בשווקים יומיים, אותם מקימים בבוקר ומפרקים אחר הצהריים אבל יש גם שוקי אוכל קבועים בתוך מבנים גדולים, שאת הכניסה אליהם תמצאו תוך כדי שוטטות ברחוב.

• אל תישארו רק מצידו המזרחי של הטיבר, אלא עברו גם לצידו המערבי ולא רק לוותיקן כי אם גם לשכונות המתויירות פחות – לשכונת Trastevere בחלק הדרומי או לאזור סביב רחוב Via Cola di Rienzo בחלק הצפוני יותר.

והכי חשוב – Buon divertimento!

חזרתי מסוף שבוע ברומא, עם זכרונות נעימים של הרבה פחמימות טעימות. כמובן שהבאתי איתי חזרה במזוודה כמה וכמה מזכרות כדי להקל על הנחיתה. אני משתדלת לעבור בדוכני שוק, במעדניות ובסופרמרקט בכל עיר שאני מגיעה אליה, להצטייד בגודיז.

הפעם הבאתי איתי פטריות פורצ'יני נפלאות שיובשו באופן מסורתי, כלומר באוויר ולא במכונה, כפי שאנו מכירים מהאריזות בסופרמרקט. קשה להישאר אדישים לריח שהן מפיצות, עם ארומה אדמתית נעימה.

במעדניה הנפלאה Roscioli רכשתי Saba di Mosto Cotto. זהו המיץ המופק מהכבישה הראשונית של הענבים, כולל השדרות והקליפות. את המיץ הזה מבשלים ומצמצמים לסירופ שהוא מתוק-חמצמץ נהדר. משתמשים בו כמו שמשתמשים בחומץ בלסמי בבישול – מזרזפים מעל חסה, גבינות, פירות וקינוחים. הנה פה תמצאו איך מכינים מוסטו קוטו בבית.

וכמובן, נקניקים – פרושוטו, סלמי עם זרעי שומר, פנצ'טה; וגבינות – פרמזן מיושנת, ריקוטה סלטה וטומינו (Tomino).

טומינו היא גבינה מפיימנוטה, שנראית כמו קממבר קטן. הקאץ' הוא שלא אוכלים אותה טריה, אלא מטגנים אותה במחבת או מכניסים לתנור למצב גריל לכמה דקות. אפשר לעטוף אותה בפרוסת פנצ'טה או בפרושוטו אבל לא חייבים. הלב שלה נמס והופך לנוזלי, בעוד שהציפוי נעשה קריספי. אני טפטפתי מעליה מעט מוסטו קוטו מהסיפור הקודם והנחתי על ברוסקטה. אנחות התענוג נשמעו למרחוק.

במאפיה בשוק קמפו די פיורי הקרינו בטלויזיה שהיתה תלויה על הקיר איך מכינים מיני מאפים. בין היתר תפס את עיניי מאפה בצק עלים עם פרושוטו וגבינת פונטינה שנראה קל וטעים. מדובר במאפה בלתי כשר בעליל ואם אתם מקפידים על כשרות תוכלו לדלג או להיות יצירתיים ולחשוב מה מתאים לכם להחליף פה.

המאפה נקרא Sfoglia alla Valdostana ולפי שמו, מקורו מחבל Valle d'Aosta השוכן בחלקה הצפוני של איטליה, על גבול צרפת. מה שנקרא פרושוטו הוא למעשה שינקן – מבושל או מעושן, לפי טעמכם. והפונטינה (Fontina) היא גבינה מקומית מחבל הארץ הזה, חצי קשה עם ארומות של פטריות ואדמתיות. משתמשים בה גם בהכנת פיצה וטוסטים שכן היא נמסה היטב.

ההיצע המקומי שלנו איפשר לי להשתמש בשינקן אבל לא מצאתי פונטינה. יכולתי להחליף אותה בגאודה או בגרוייר, שהן גבינות דומות לה מבחינת רמת הפיקנטיות, אבל מכיוון שרציתי פה גבינה שנמסה היטב, מבלי לוותר על הארומות המיוחסות לה, היא הוחלפה אחר כבוד בשילוב של פרוסות מוצרלה קשה ופטריות הפורצ'יני המיובשות שהבאתי איתי מאיטליה.

אפשר להכין את המאפה בצורת עוגה עגולה ולפרוס ממנו משולשים או בצורה מלבנית ואפילו כמאפים אישיים – לא משנה איך, מדובר במאפה קליל להכנה וטעים ברמות, שיכול לשמש אתכם לארוחת ערב או במקום הסנדוויץ' של הילדים לבית הספר.

מאפה בצק עלים איטלקי במילוי נקניק וגבינה Sfoglia alla Valdostana

החומרים

• 600 גרם בצק עלים
• 6 פרוסות שינקן
• 9 פרוסות מוצרלה קשה
• 20 גרם פטריות פורצ'יני מיובשות, שהושרו במים רותחים כ-15 דקות ונסחטו (לא חובה)
• ביצה טרופה

אופן ההכנה

1. חלקו את בצק העלים לשני מרובעים שווים ברוחב של כ-30 ס"מ כל אחד. את החלק הראשון הניחו על תבנית אפיה.
2. הניחו את פרוסות הנקניק, כך שיכסו את הבצק, אבל השאירו שוליים.
3. מעל הנקניק פזרו את הפטריות ומעליהן הניחו את פרוסות הגבינה.
4. הברישו את שולי הבצק במעט מהביצה הטרופה, הניחו את עלה הבצק השני וסגרו אותו היטב עם החלק התחתון – אפשר במזלג או להדק ביד.
5. הברישו את עלה הבצק העליון בביצה הטרופה, תוכלו לסמן את החתיכות בסכין והכניסו לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות לכ-25 דקות עד להזהבה. הגישו חם או בטמפרטורת החדר.

בתיאבון! 

השוונץ:

יקב רמת הגולן השיקו ממש עכשיו את ירדן רום 2014 ואת ירדן קצרין 2014. בזמן שהטרנד העכשווי של היקבים הישראליים הוא להשקיע בייצור ובשיווק יין שיתאים בטעמו ובמחירו לקהל הרחב, מקפידים ביקב רמת הגולן לקדם גם יינות פרימיום מהסדרות הגבוהות לחובבי היין.

שני היינות מבוססים על מיטב הענבים של היקב, מתיישנים בחביות עץ ומכיוון שמדובר ביינות עוצמתיים ועשירים בטעם, מומלץ לא לפתוח אותם לפחות עשר שנים מהביקבוק. ירדן רום 2014 מורכב מ-48% קברנה סוביניון, 38% סירה ו-14% מרלו; ירדן קצרין 2014 מורכב מ-84% קברנה סוביניון, 10% מרלו, 3% מלבק ו- 3% פטי ורדו. זהו יין הדגל של היקב ומייצרים אותו משנת 1990. היינות כשרים, מחירם כ–450 ₪.

ועוד כמה מילים על נושא חשוב – יקב רמת הגולן הוא הראשון מבין היקבים בישראל לקבל הסמכה כיקב בר קיימא מטעם תכנית הקיימות האמריקאית. תחשבו על המשמעות החברתית, הכלכלית והסביבתית של הפיכת כל היקבים בישראל לבני קיימא.

צילום: חגית גורן

בימים אלה אתם בטח עסוקים בטיגונים לכבוד החג: לביבות, סופגניות, שוב לביבות. היה לי ברור שאני לא הולכת להעמיס עליכם עוד שמן.

מכירים את זה? – לפעמים קונים את חומרי הגלם לפי המתכון שרוצים להכין ולעיתים אחרות, מכינים מנה לפי חומרי הגלם שקונים. אז יש עכשיו שעועית צהובה טריה בשווקים. לא התאפקתי, קניתי וחיפשתי מה להכין איתה. כבר הכנתי מיליון פעם שעועית ברוטב עגבניות או עם פירורי לחם (אחד השילובים החביבים עלי, אגב).

ואז מצאתי את המתכון הזה, שמערבב שעועית צהובה ושעועית ירוקה עם רוטב אסיאתי חמצמץ. מנת ירקות שונה, ללא גלוטן, יכולה להיות אפילו דיאטטית ובעיקר – מקורית ולא חרושה. אני השתמשתי בשעועית צהובה בלבד והגדלתי את כמות הרוטב כדי להעצים את הטעם. התקבלה מנה מרעננת, שיכולה להיות סלט או תוספת לארוחה שלכם.

סלט שעועית צהובה אסיאתי עם שאלוטס ובוטנים

4-6 מנות

• 400 גרם שעועית צהובה טריה
• 3 כפות שמן זית
• 1 בצל שאלוט גדול או 2 בצלי שאלוט קטנים קצוצים
• 2 ס"מ ג'ינג'ר קלוף ומגורד
• 1 גבעול למון גראס חצוי ומעוך בסכין כבדה
• 1 שן שום כתושה
• 3 כפות בוטנים שלמים בקליפתם
• קליפת לימון/ליים מגורדת
• 2 כפות מיץ לימון/ליים
• צרור קטן של כוסברה קצוצה
• מלח, פלפל

אופן ההכנה

1. קטמו את החלק של השעועית שמחובר לגבעול, אבל השאירו אותה שלמה ולא חתוכה לחתיכות קטנות יותר.
2. הכניסו שעועית לסיר עם מים מומלחים שרתחו לכ-5 דקות בישול. השעועית לא תהיה רכה מאוד אלא עדיין נגיסה. שפכו למסננת והניחו בצד.
3. מזגו לסיר כף שמן זית וטגנו את בצלי השאלוט על אש בינונית עד להזהבה.
4. הוסיפו ג'ינג'ר מגורד, למון גראס ושום וטגנו עוד כדקה. העבירו לקערה.
5. מזגו לסיר כף שמן זית וטגנו את הבוטנים כ-2 דקות. העבירו אותם לנייר מגבת ואז קצצו גס (אפשר גם להוריד את הקליפה מהם כעת).
6. הוסיפו לקערת השאלוטס את קליפת הלימון המגורדת, מיץ הלימון, עוד כף של שמן זית, מלח ופלפל שחור וערבבו יחד.
7. הניחו על צלחת הגשה את השעועית. שפכו מעליה את תערובת השאלוטס, פזרו את הבוטנים ותבלו  בעוד שמן זית, מלח ופלפל שחור לפי הטעם. פזרו מעל גם את הכוסברה הקצוצה והגישו.

חג שמח ובתיאבון!

בימים אלה מרק הוא ממש חובה, מחמם את הגוף ומשביע את הנפש. אז חיפשתי מרק שעוד לא הכנתי.

השם "מאליגטוני" נמצא אצלי בזיכרון כבר הרבה שנים בתור משהו שאני חייבת לנסות להכין, מאז שמעתי את אותו לראשונה בפרק הבלתי נשכח על הסופ-נאצי בתכנית סיינפלד. המונולוג של איליין (ג'וליה דרייפוס) הוא אחד השווים!

מקורו של המאליגטוני במזרח הודו ופירוש שמו הוא פלפל ומים. המתכון המקורי היה צמחוני והוא למעשה סוג של מרק  עדשים. נהגו לאכול אותו עם אורז – ליד כתוספת או שמזגו את המרק מעליו, כארוחה שלמה. המרק התחבב על בני האימפריה הבריטית ששלטו בהודו והם הוסיפו לו בשר או עוף והביאו אותו מערבה.

הנה הגרסה הצמחונית של המרק, עם אפשרות להכינו גם כטבעוני. בהודו, כמו בהודו, תבלינים הם הבסיס. כמו בהרבה מתכונים, כשמכינים את כל המרכיבים מראש המרק קל להכנה. אם אתם מחובבי החריף, הוסיפו לו פלפל צ'ילי בנדיבות ותרגישו כמעט בהודו עם כל העשן שיוצא מהאזניים. לעומת זאת, אם קשה לכם החריפות, תוספת תפוח העץ תמתן אותה.

יס סופ פור יו!

מאליגטוני (Mulligatawny)

6 מנות

• 20 גרם חמאה או 1 כף שמן למרק טבעוני
• 1 בצל קצוץ
• 1 גזר קצוץ
• 1/2 פלפל צ'ילי קצוץ (לא חובה)
• 3 שיני שום כתושות
• 1 כפית ג'ינג'ר מגורד
• 1 תפוח עץ מזן גרני סמית קלוף וחתוך לקוביות
• 2 כפות רסק עגבניות איכותי
• 1 כפית כמון טחון
• 1/4 כפית קינמון טחון
• 1 כפית כורכום
• 1/4 כפית פלפל שחור גרוס
• 1 כפית מלח
• 1 כפית גראם מסאלה
• 1 כפית זרעי כוסברה
• 1 כוס עדשים כתומות או צהובות
• 5 כוסות ציר ירקות או מים
• 1 פחית מי קוקוס

לקישוט

• עירית קצוצה

אופן ההכנה

1. המיסו חמאה או שמן בסיר על אש בינונית. הוסיפו בצל, גזר ופלפל צ'ילי ואדו כ-5 דקות.
2. הוסיפו שום, ג'ינג'ר, תפוח עץ ורסק עגבניות ובשלו עוד 3 דקות.
3. פזרו את כל התבלינים וערבבו היטב.
4. הוסיפו לסיר עדשים וציר ירקות והביאו לרתיחה.
5. הנמיכו את האש ובשלו עם כיסוי חלקי על אש נמוכה כ-40 דקות, עד שהעדשים מתרככות. אם חסר ציר או מים, תוכלו להוסיף עוד כוס.
6. רסקו את המרק באופן חלקי באמצעות בלנדר-מוט.
7. הוסיפו חלב קוקוס, ערבבו ואזנו טעמים לפי הצורך עם מלח ופלפל שחור.
8. הגישו את המרק עם מעט עירית קצוצה מעל. אפשר לקשט גם עם כוסברה או אגוזי קשיו ולהגיש ליד אורז.

בתיאבון!

חורף וקר אבל אצלי סלט זה חוק ברזל. חייבת אותו בכל ארוחה. מה לא נאמר על האיכויות התזונתיות של ירקות, על החשיבות של ויטמינים ומינרלים לבריאות, על חלקם של סיבים תזונתיים בתהליך העיכול. אבל לפעמים מחשק לגוון את החסה, המלפפון והעגבניה בלי לוותר על הקראנץ'.

הנה סלט שהיוצרות התהפכו בו: הירקות נאים והגבינה צלויה. סוג של פורים בינואר.

תשכחו כל מה שחשבתם על קישואים, כי כשהם שנאכלים טריים ומבושמים בשמן זית ולימון הם אחת התענוגות. תוסיפו לזה גבינה שצליתם קודם לכן ועלי כוסברה רעננים – והנה לכם סלט קליל ומהיר להכנה, שהוא שיחוק ליד תבשיל כבד של חורף או סתם כך לארוחת ערב של אמצע השבוע.

סלט קישואים נאים וגבינה מלוחה צלויה

2-4 מנות

• 3 קישואים – חפשו אותם בצבעים שונים בשביל היופי: ירוק כהה (זוקיני), ירוק בהיר וצהוב
• 100 גרם גבינה מלוחה (עדיף פטה, עוד יותר עדיף מעל 16% שומן)
• 3 כפות שמן זית
• אורגנו מיובש
• פלפל שחור גרוס
• 2-3 כפות מיץ לימון
• עלי כוסברה מ-5-6 גבעולים (לא אוהבים? אפשר להחליף ברוקט או בפטרוזיליה)
• 1 כף גרעיני חמניה

אופן ההכנה

1. חתכו קישואים לקוביות קטנות והניחו בקערה.
2. על נייר אפיה הניחו קוביה שלמה של גבינה מלוחה. זרזפו עליה את שמן הזית, ופזרו עלי אורגנו מיובשים ועוד פלפל שחור גרוס לפי הטעם.
3. סגרו את נייר האפיה מעל הגבינה כמו חבילה והכניסו לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות לכ-15 דקות.
4. הוציאו מהתנור ופתחו בזהירות את נייר האפיה, שלא תקבלו את האדים ישר לפנים. לגבינה החמה יש מרקם שמזכיר קצת חלומי, קשה מבחוץ ורך מבפנים.
5. העבירו את הגבינה לקרש, חתכו לקוביות קטנות ופזרו מעל הקישואים.
6. ערבבו את שמן הזית שנשאר בתחתית נייר האפיה עם 2 כפות מיץ לימון.
7. זרזפו את הרוטב מעל הקישואים והגבינה, פזרו עלי כוסברה וגרעיני חמניה מעל והגישו.

בתיאבון!

סאמין נוסרת (Samin Nosrat) היא שפית אמריקאית ממוצא אירני שהתפרסמה לאחרונה בזכות ספרה "Salt Fat Acid Heat" אשר זכה בפרס ג'יימס בירד לספרי בישול ותכנית הטלויזיה שלה בנטפליקס, שהתבססה על הספר וחולקה ל-4 פרקים בהשראתו.

הספר של סאמין נוסרת מתודי ומעניין והחלוקה לארבעת הנושאים מדגישה את החשיבות של כל אחד מהם בתהליך הכנת האוכל וחלקו בטעם המנה. יש הרבה סוגים של חומרי גלם שמעניקים לאוכל מליחות, חומציות ושומן וישנם כמה מקורות חום לבישול, צליה ואפיה.

חוץ מזה, הספר מאוייר מקסים ומומלץ לכל אחד במטבח. אחרי ההקדשות בספר ("לאליס ווטרס שנתנה לי את המטבח ולאמא שנתנה לי את העולם") סאמין מצטטת את ג'יין גריגסון (עיתונאית אוכל אנגליה): "כל מי שאוהב לאכול, יכול ללמוד לבשל במהרה". נכון? לא נכון?

היום ט"ו בשבט ולפי המסורת אנו נוהגים לנטוע שתילים ולאכול פירות יבשים. אז טמנתי באדמה כמה פקעות שיצמיחו לי פרחים ולפירות היבשים חיפשתי בית חם להשתלב בו. בדיוק כזה מצאתי בספר במתכון לעוף עם אורז ועדשים שהפירות היבשים הם הטוויסט שלו. סאמין טוענת שאת המנה הזאת היא היתה מבקשת מאמה שתכין לה לארוחת ערב כשהיתה ילדה, כשלמעשה מה שהיתה מחפשת היו הצימוקים והתמרים.

אפשר לחשוב שמדובר סתם בעוף עם מג'דרה, אבל הפירות היבשים מוסיפים לו עניין ואם אינכם אוכלים כשר, תוספת מטבל היוגורט עם המלפפונים ועשבי התיבול משדרגת את המתכון הזה בכמה רמות.

עוף עם אורז, עדשים ופירות יבשים

6 מנות

• 8 ירכי עוף (סאמין מוסיפה מלח לתיבול העוף, אבל מכיוון שהעופות בישראל מוכשרים, אני מציעה לוותר על השלב הזה)
• 1 כף + 1 כפית אבקת כמון
• שמן זית
• 3 כפות חמאה (לשומרי כשרות, ניתן להחליף בשמן זית)
• 2 בצלים יבשים בינוניים פרוסים דק
• 2 עלי דפנה
• קורט זעפרן
• מלח
• 2.5 כוסות אורז בסמטי לא שטוף
• 1 כוס צימוקים
• 6 תמרים ללא חרצנים חתוכים לרבעים
• 4.5 כוסות ציר עוף או מים
• 1.5 כוסות עדשים חומות או ירוקות מבושלות (מ-3/4 כוס עדשים לא מבושלות)

אופן ההכנה

1. מזגו שמן זית לסיר עד שהוא מצפה את התחתית שלו.
2. העבירו את ירכי העוף לסיר וטגנו אותם בשכבה אחת, בשני סבבים. התחילו כשצד העור למטה ואז הפכו לצד השני, כ-4 דקות מכל צד. הוציאו מהסיר והניחו בצד. היפטרו מהשומן בסיר בזהירות.
3. החזירו את הסיר לאש בינונית והמיסו את החמאה (או שמן הזית).
4. הוסיפו בצל, כמון, עלי דפנה, זעפרן וקורט מלח ובשלו, תוך ערבוב, עד שהם משחימים ומתרכים, כ-25 דקות.
5. הגבירו את האש לבינונית-גבוהה והוסיפו את האורז. ערבבו הכל עד שהאורז מזהיב מעט.
6. הוסיפו גם את הצימוקים והתמרים וטגנו אותם עוד כדקה.
7. הכניסו לסיר את העדשים ואת ציר העוף, הגבירו את האש לגבוהה והביאו לרתיחה.
8. המליחו את התבשיל בנדיבות וטעמו את הנוזלים. סאמין כותבת שכדי שהאורז ייצא מתובל כהלכה, הנוזלים צריכים להיות מלוחים באופן מעט מוגזם.
9. הנמיכו את האש והכניסו חזרה את ירכי העוף לסיר מעל האורז, עם צד העור כלפי מעלה.
10. כסו את הסיר במכסה עטוף במגבת מטבח, כדי שזו תספוג את האדים מבלי שהם יטפטפו חזרה על התבשיל ויהפכו אותו לח. בשלו את התבשיל על אש קטנה כ-40 דקות.
11. כבו את האש והשאירו את הסיר מכוסה 10 דקות נוספות על מנת שימשיך להעלות אדים. הסירו את המכסה וערבבו בזהירות את האורז עם מזלג. הגישו מיד עם מטבל יוגורט.

מטבל יוגורט עם מלפפונים ועשבי תיבול

• 1/4 כוס צימוקים
• 1.5 כוסות יוגורט
• 1 מלפפון קלוף וחתוך לקוביות קטנות
• 1/4 כוס של עשבי תיבול שונים קצוצים דק: נענע, שמיר, פטרוזיליה וכוסברה
• 1 שן שום כתושה
• 1/4 כוס אגוזי מלך חתוכים גס
• 2 כפות שמן זית
• קורט מלח
• ורדים מיובשים לקישוט (לא חובה)

אופן ההכנה

1. בקערה קטנה הניחו את הצימוקים ומזגו עליהם מים רותחים. תנו להם לשבת כך כ-15 דקות ואז סננו אותם.
2. הניחו בקערה צימוקים, יוגורט, עשבי תיבול, שום, אגוזים, שמן זית ומלח וערבבו.
3. הכניסו את המטבל למקרר עד להגשה. אפשר לקשט במעט ורדים מיובשים.

בתיאבון!

אני הכי לא סטוקרית / גרופי / מעריצה / שרופה / מחבבת. כשהייתי בגיל העשרה, מעולם לא קישטו את חדרי פוסטרים של זמרים או זמרות ולא חשבתי שזה מעניין להיות במועדון מעריצים. אין לי את הדחף הזה להעריץ אנשים. לכולם יש חסרונות, כולנו בני אדם.

ובכל זאת, מסתובב אצלי הרבה זמן החלום הזה להיפגש אישית עם מישהו מסוים. לא שאני מכירה את האישיות האמיתית של האדם הזה וכידוע מה שמשתקף מבחוץ זה לא תמיד מה שנכון בחיים האמיתיים, אבל הוא התשובה לשאלה "עם מי היית רוצה לאכול ארוחת ערב בארבע עיניים". הוא זה בעצם היא.

ממש מתחשק לי להכיר את רות רייצ'ל. כמו שהיא מגדירה את עצמה: "כתבת אוכל, אוכלת, בשלנית". וואלה, מתאים לי. רות רייצ'ל היא מהאנשים האלה שהיו במקום ההנכון בזמן הנכון. בתחילת שנות ה-70 היא גרה בקומונה בברקלי והיתה השפית של מסעדה. אחר כך הפכה למבקרת המסעדות של הלוס אנג'לס טיימס, ואז למבקרת המסעדות המהוללת של הניו יורק טיימס, לעורכת מגזין גורמה (אללה ירחמו) ולסופרת החתומה על כמה וכמה ספרים המשלבים סיפורת ואוכל.

היא מטיילת בכל העולם, מצלמת ממש גרוע בטלפון שלה (סליחה) וכותבת על אוכל. הטוויטים שלה כבר זכו לירידות וחיקויים. למשל זה מלפני כמה ימים: "שמש, קר, ציפורים מצייצות. מיץ תפוזי דם. תותים טריים. שמנת כמעט זהובה. מודה על החורף בלוס אנג'לס". הכי אייל שני סטייל. או להיפך?

שנים שאני עוקבת אחרי מה שהיא עושה. זה התחיל בספר שלה "שום וספירים" שתורגם לעברית. המשיך בספרים אחרים שלה, בהם סיפרה על ילדותה ומשפחתה דרך הזווית של האוכל, עם או בלי מתכונים. אני מנויה על המיילים שהיא שולחת ומחבבת מאוד את חודש דצמבר, אז היא נותנת בכל יום המלצה למתנות קולינריות לכבוד חג המולד/השנה החדשה. את הפוסט הראשון של הבלוג שלי הקדשתי לה. בנוסף לכל, יהודיה טובה.

כדי להפוך סיפור ארוך לקצר (יחסית), היא ביקרה בשבוע שעבר בישראל עם שפים אמריקאים שהגיעו בקבוצה מאורגנת לחוות את הקולינריה הישראלית ולספר בשבחה. נודע לי שהיא פה ובדרך-לא-דרך הצלחתי לדבר עם מארגני הקבוצה ולארגן לעצמי אופציה לראיון קצר.

חשבתי על השאלות שאני רוצה לשאול אותה: על המגמות שקרו לאוכל עם השנים, על טרנדים שהיא צופה, על טבעונות. אולי נדבר על מגזיני אוכל ומקומם בימינו, אם בכלל. על מה שמרגש אותה באוכל, על האוכל הישראלי שהיא פגשה. על השינויים בחווית האכילה שקורים עם הגיל, על ארוחות מהירות מול ארוחות מישלן. חשבתי לבדוק מה המאכל שהיתה לוקחת איתה לאי בודד ועם מי היא היתה רוצה לאכול ארוחה בארבע עיניים.

אלא שלגברת רייצ'ל היו תכניות משלה והיא החליטה לבקר קרובי משפחה בישראל ואנחנו לא נפגשנו. אולי לא נועדנו להיפגש? פתאם היה לי דה ז'ה וו מהמסוע ההוא בשדה התעופה של רייקיאוויק לפני כמה שנים, שם ראיתי אותה צועדת מולי, בכיוון ההפוך, בלי יכולת לעצור (סיפור אמיתי לגמרי).

כפרס ניחומים, החלטתי להכין מנה מתוך אחד מספריה, שעושה הומאז' לפריז ולאוכל הצרפתי ששתינו אוהבות. אז קבלו את המתכון לסופלה לימון מתוך הספר Tender at the Bone. בגלל שנשאר לי ליים, השתמשתי בו אבל סבבה לגמרי להשתמש בלימון. תבנית סופלה היא תבנית גבוהה שאינה מתפרקת, עדיף מקרמיקה. במקרה הזה המתכון מתאים לתבנית שמכילה כ-1.5 ליטר, או בסביבות קוטר 25 וגובה 10-15 ס"מ.

היום ולטיינ'ס דיי, אז הכי סבבה להאכיל ולאכול את הסופלה הזה בשניים, עם כף, ישר מהתבנית.

סופלה לימון

4-6 מנות

החומרים

• 6 ביצים
• 3 כפות חמאה
• 3 כפות קמח
• 3/4 כוס חלב
• 1/4 כוס מיץ לימון
• 1/2 כוס סוכר
• 1 כפית תמצית וניל
• 1 כף קליפת לימון מגוררת
• קורט מלח

אופן ההכנה

1. חממו תנור ל-220 מעלות.
2. הפרידו את הביצים בזהירות – חלבונים לקערת המיקסר וחלמונים לקערה אחרת. נשתמש ב-6 חלבונים וב-4 חלמונים בלבד, אז שמרו אותם במקרר לשימוש אחר.
3. שמנו במעט חמאה את תבנית הסופלה ופזרו חופן סוכר בתוכה שיכסה אותה בשכבה דקה.
4. המיסו חמאה בסיר. הוסיפו קמח וערבבו במטרפה היטב. מזגו חלב באיטיות והמשיכו לערבב עד שכמעט יגיע לנקודת הרתיחה, לקבלת תערובת סמיכה וחלקה.
5. הוסיפו את מיץ הלימון ואת הסוכר ובשלו 2 דקות נוספות. הורידו מהאש, הוסיפו את תמצית הוניל ותנו לתערובת להתקרר מעט.
6. הוסיפו 4 חלמונים אחד אחרי השני והמשיכו לערבב.
7. הוסיפו גם את גרידת הלימון והחזירו לאש בינונית לדקה נוספת. הורידו מהאש ותנו להתקרר.
8. לקערת המיקסר עם החלבונים הוסיפו קורט מלח וערבלו במהירות גבוהה לקצף יציב ורך.
9. העבירו רבע מכמות הקצף לסיר וערבבו יחד. ערבבו את שאר הקצף עם התערובת, בזהירות, לקבלת תערובת אחידה מבלי שייצא ממנה האוויר.
10. מזגו את תערובת הסופלה לתבנית והכניסו לתנור. הורידו את הטמפרטורה של התנור ל-200 ואפו 25-30 דקות, עד שהחלק העליון של הסופלה שחום. הגישו מיד.

בתיאבון!

חזרתי לאחרונה מטיול בויאטנם (בקרוב הפוסט) והיא עדיין ממשיכה להיות בראש שלי. השוני בין העולם שלהם ושלנו הוא כה גדול ולעיתים קשה להבנה למי שמגיע מהמערב ומתפתה להכיל עליה סטנדרטים מערביים.

מדינה שבמשך תקופות ארוכות זרים נלחמו עליה, כבשו אותה והשאירו בה את חותמם. כיום יש בה משטר קומוניסטי עם מפלגה אחת אבל כלכלת שוק קפיטליסטית, רחובות מוזנחים ומלוכלכים לצד בניינים רבי קומות בסגנון מערבי וכפריים שחורשים את השדות עם תאו אבל מחזיקים סלולרי חדיש ביד.

הקולינריה הוויאטנמית היתה אחד מכוכבי הטיול ולא איכזבה אף פעם אחת, בזכות חומרי גלם מעולים ועושר טעמים. לא תתפלאו לשמוע שאחרי שחזרתי היא נכנסה לי גם למטבח כך שהחלטתי לתת טוויסט אסיאתי לארוחת ליל הסדר. הרווח הנוסף הוא שהמנות לא כבדות ובסוף הארוחה לא תרגישו סופר-מפוצצים.

מנה ראשונה

כמיטב המסורת, מנה ראשונה בארוחת סדר הפסח היא דג. המנה מורכבת ממעט מרכיבים ולכן קריטי להשתמש בחומרי גלם איכותיים וטריים. בויאטנם גיליתי שרוטב הדגים שלהם (פיש סוס) אינו זהה לזה התאילנדי שאנו מכירים פה – הוא פחות מלוח ויותר עדין וצלול. אם אתם מוצאים כזה, השתמשו בו.

עלי חסה ממולאים בסלמון ובעשבי תיבול ברוטב דגים ויאטנמי

החומרים

• חסה משי
• בזיליקום
• עירית, נבטי ברוקולי/צנונית
• פילה סלמון טרי, חתוך לפרוסות דקות קטנות

לרוטב (מנה לאחד):

• 2 כפיות רוטב דגים
• 1 כפית סוכר
• 1 כפית מים
• 1/2 כפית מיץ ליים
• 1/2 כפית שום קצוץ דק
•  1/2 כפית פלפל צ'ילי אדום קצוץ דק

אופן ההכנה

1. על עלה חסה משי מניחים פרוסת פילה סלמון, עלה בזיליקום ונבטי ברוקולי ומקפלים לשניים.
2. נועצים קיסם בכל הקונסטרוקציה הזו ומניחים על צלחת הגשה. יוצרים עוד "סנדוויצ'ים" כאלה עד שהצלחת מתמלאת.
3. לרוטב: שמים בקערית רוטב דגים, סוכר, מים ומיץ ליים ומערבבים עד שהסוכר נמס. מוסיפים את השום והצ'ילי.
4. מגישים לשולחן את עלי החסה הממולאים ולצידם את הרוטב לטבילה.

עם המנה הראשנה מתאים להגיש יין לבן חצי יבש, קליל, פירותי וארומטי שמלווה באופן מושלם את מנת הדג, כמו Carmel Excellence אמרלד ריזלינג שרדונה 2018, מהסדרה החדשה ולא מעונבת של יקבי כרמל. מחיר לצרכן: 25 ₪.

צילום: יח"צ

מנה עיקרית

זו העונה של הטלה והוא מתאים בול לארוחת הפסח. באופן אישי, אני מאוד אוהבת את הצלעות, שקיבלו הפעם רוטב אסיאתי מעולה.

צלעות טלה ברוטב אסיאתי עם אורז ובצל ירוק

4 מנות

החומרים

• 12 צלעות טלה
• שמן לטיגון

לרוטב:

• 1/3 כוס סויה
• 2 כפות ג'נג'ר טרי כתוש
• 1 שן שום כתושה
• מיץ מ-1 ליים
• 1 כפית שמן שומשום
• 2 כפות שמן חמניות/תירס
• 2 כפות רוטב דגים
• לקישוט: 2 בצלים ירוקים פרוסים דק (החלק הירוק)

להגשה: אורז מבושל

אופן ההכנה:

1. מתחילים דווקא ברוטב: מערבבים בקערית את כל החומרים ומניחים בצד
2. משמנים מחבת במעט שמן וצולים את צלעות הטלה כמה דקות בלבד מכל צד.
3. מוציאים לצלחת, מוסיפים אורז, מניחים כף או שתיים מהרוטב על הבשר והאורז ומקשטים בבצל ירוק.

עם המנה העיקרית נפרגן לעצמנו יין חגיגי ופירותי המתאים לבשר – קריניאן פרא רזרב 2016 של יקב רקנאטי. יש פה סיפור: ענבי יין זה מקורם בכרם בעל בהרי יהודה. הגפנים גדלות ללא מערכת הדליה במראה פראי וקדום, שורשיהן מתפתלים אל מעמקי הקרקע בחיפוש תמידי אחר המים הדרושים לקיומן. העמקת השורשים מביאה אותם לאזורים מינראליים יותר במעמקי הקרקע ואלה מובילים ליצירת הארומה והצבע הייחודיים ליין זה. היין התיישן בחביות עץ אלון למשך כשנה והוא בוקבק לאחר סינון גס בלבד. כבר אמרנו פראי? חוץ מזה, בעיניי יש ליין הזה את האחת התוויות היפות שראיתי.
מיין זה יוצרו 9,100 בקבוקים בלבד. ציון רוברט פארקר : 91, מחיר מומלץ לצרכן : 149 ₪.

צילום: עמרי מירון

קינוח

ויאטנם משופעת בפירות נהדרים ואחד השכיחים בהם הוא הקוקוס, שאת המיץ שלו שותים ואת בשרו אוכלים. אפשר להכין את המנה הזו בתבנית סופלה אחת אבל יותר מרשים להכין בכמה תבניות קטנות למנות אישיות.

קרם קרמל – קוקוס

6 מנות

החומרים

• 1/2 כוס (100 גרם) סוכר
• 1/4 כוס מים חמים
• 1 פחית חלב קוקוס
• 1 כוס חלב
• 4 ביצים
• 1 כפית תמצית וניל או שבבי וניל
• להגשה: שבבי קוקוס

אופן ההכנה

1. הכינו את הקרמל: שימו 1/4 כוס סוכר במחבת קטנה עם תחתית עבה והניחו על אש קטנה. תנו לסוכר להגיע למצב נוזלי. שפכו בזהירות ובאיטיות את המים למחבת (שלא ישפריצו) וערבבו היטב עד שהסוכר נמס. הורידו מהאש.
2. שפכו את הקרמל לתבניות והטו אותן כדי שהקרמל יידבק גם לצדדים.
3. שימו בסיר חלב קוקוס, חלב ואת שאר הסוכר והעמידו על אש בינונית. בשלו תוך ערבוב עד שהסוכר נמס.
4. שברו את הביצים לתוך קערה גדולה והוסיפו להן את תמצית הוניל. טרפו הכל במטרפה.
5. הוסיפו את תערובת חלב הקוקוס לקערה לאט ותוך כדי טריפת הביצים.
6. העבירו את תערובת חלב הקוקוס לתבניות.
7. הניחו את התבניות בתוך תבנית גדולה ומלאו בה מים רותחים עד למחצית גובה התבניות.
8. הכניסו לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-30-35 דקות.
9. הוציאו את התבניות לא לפני שתוודאו שקיסם שאתם מכניסים לקרם יוצא נקי. הקרם עדיין רוטט וזה בסדר.
10. הוציאו את התבניות מתוך המים והניחו אותן בצד להתקרר.
11. להגשה, העבירו סכין מסביב לקרם בצידי התבניות והפכו לצלחת הגשה. הגישו עם שבבי קוקוס.

עם המנה האחרונה נגיש יין מתקתק – ירדן גוורצטרמינר 2018 של יקב רמת הגולן. יין לבן חצי יבש עם מתיקות מרומזת וניחוחות של פרי ופריחה, ממש אביב בבקבוק. לגוורץ יצא שם של יין לבנות (שלא בצדק) אבל מי שלא טועם מפסיד! זהו יין מלא טעם, מורכב ומהנה. מחיר מומלץ לצרכן: 75 ₪.

צילום: חגית גורן

Chúc mừng ngày lễ (חג שמח, בויאטנמית)!

מכירים את זה שאתם חוזרים מאיזה שהוא מקום על הגלובוס ומתחשק לכם להכין את כל המאכלים הטעימים שאכלתם שם? מרוב התלהבות אתם ממש מצליחים להשאיר בגוף את התחושה שאתם שם למרות שאתם כבר לגמרי פה.

אם השתתפתם איתי בחוויות מהטיול לוייטנאם בפוסטים וייטנאם #1 ווייטנאם #2 אתם מבינים שעל המטבח שלי השתלטו כבר ספרינג רולס טריים המוגשים עם רוטב דגים וייטנאמי עדין וצ'ילי חריף, סלטי כרוב אסיאתיים ואטריות עם בשר טחון וירקות והרבה כוסברה.

הגיע הזמן גם לתבשיל אורז. הוייטנאמים גאים באורז שלהם ובערכים התזונתיים שלו והוא מרכיב עיקרי בקולינריה שלהם. הם משתמשים באורז ארוך גרגרים ולבן – אורז יסמין, שנפוץ במטבחים של המזרח הרחוק. מסתבר שאפשר למצוא אורז אורגני וייטנאמי בישראל – אורז ECOBA עם כל האיכויות הבריאותיות ותחושת השובע המגיעה מאכילה מועטה ממנו בהשוואה לסוגי אורז אחרים.

המתכון הבא הוא למנת אורז וייטנאמית שבאופן מסורתי מתבשלת בתוך סיר חרס. איזה יופי שבדיוק קיבלתי להתנסות קדירה יפנית שנקרא דונאבה (Donabe). ניתן להניח אותה על אש כיריים גלויה או להכניס לתנור. פיזור החום בקדירה הוא אחיד, מה שהופך את תהליך הבישול לטוב יותר ואת התבשילים לטעימים במיוחד.

ניתן למצוא כעת גם פטריות שיטאקי טריות כך שיש אפשרות לגוון בפטריות שאתם משתמשים בהן ולא חייבים להשתמש בפטריות מיובשות. אם תמצאו רוטב דגים וייטנאמי (Nước Chấm), שהוא יותר עדין ופחות מלוח מאחיו התאילנדי, בכלל שיחקתם אותה. אורז, עוף, פטריות. סוג של שילוש, לא?

קדירת עוף ופטריות וייטנאמית

4-6 מנות

• 3 פרגיות עוף ללא עור ועצמות (500 גרם) חתוכות לפיסות בגודל בינוני (כ-5 ס"מ על 1 ס"מ)
• 2 כפות רוטב דגים וייטנאמי (אם אתם משיגים, אחרת השתמשו בתאילנדי)
• 2 כפות רוטב סויה
• 1/2 כפית סוכר
• 4 שיני שום קצוצות
• 3 כפות שמן לבישול
• 6 בצלי שאלוט פרוסים
• 6 פטריות שיטאקי טריות פרוסות דק
• 3-4 פטריות מלך היער פרוסות
• סלסלת פטריות שמפיניון פרוסות
• 1 בצל קטן קצוץ
• 2 כוסות אורז יסמין
• 2.5 כוסות (600 מ"ל) ציר עוף או מים רותחים
• 1/2 כפית מלח
• פלפל שחור
• 2 בצלים ירוקים פרוסים

אופן ההכנה

1. הניחו בקערה את פיסות הפרגיות, רוטב הדגים, 1 כף רוטב סויה, סוכר, מחצית מהשום הקצוץ ופלפל שחור. ערבבו היטב והניחו בצד.
2. מזגו 2 כפות שמן לקדירה והניחו אותה על אש בינונית. הוסיפו את בצלי השאלוט וערבבו.
3. הוסיפו לקדירה את נתחי הפרגיות וטגנו כמה דקות, עד שצבעו של העוף מלבין מעט. הוסיפו גם את הפטריות וערבבו 2-3 דקות. העבירו את תכולת הסיר (בזהירות, הקדירה חמה!) לקערה.
4. מזגו לקדירה את כף השמן הנותרת והוסיפו את הבצל והשום שנותרו. טגנו עד שהבצל מתרכך מעט.
5. הוסיפו לקדירה את האורז וטגנו תוך ערבוב 3-4 דקות, כך שהאורז מזהיב.
6. הוסיפו את ציר העוף או המים הרותחים, את כף רוטב הסויה הנותרת ומלח. ערבבו ובשלו ללא כיסוי כ-5 דקות, עד שהאורז סופג את כל הנוזלים.
7. הוסיפו מעל האורז את תערובת העוף והפטריות, כולל הנוזלים שניגרו לקערה. כסו את הקדירה במכסה והמשיכו לבשל כ-20 דקות על אש נמוכה. בתום הבישול סגרו את האש והמתינו כ-10 דקות לפני שאתם פותחים את המכסה.
8. פזרו מעל את הבצל הירוק הפרוס וערבבו את כל מרכיבי התבשיל יחד, כך שהאורז יתערבב עם שאר המרכיבים.

בתיאבון!

מתישהו לפני הטיול שלי בווייטנאם, הספקתי לעשות גיחה קצרצרה עם הבנות האהובות עלי לפריז. העיר הזו לעולם מצליחה לחדש ולרגש אותי אבל גם לתת לי עדיין תחושה של בית אחרי כל כך הרבה שנים שאני לא גרה שם.

אז היה יום הולדת עגול, ידה ידה ידה והזמנו מקום במסעדת David Toutain, שבדיוק כמה ימים קודם לכן זכתה בכוכב המישלן השני שלה. בגלל שזה באמת היה ביקור קצר והתכנית היתה עמוסה, החלטנו להגיע לצהריים – "רק" שלוש מנות. כמובן שהתגלה שלא שלוש ולא ארבע, כי אם לפחות שמונה מנות ומשעשעי חיך ולסיום סיומת ועוד קצת. היתה ארוחה טעימה, יפהפיה ויצירתית שהשאירה אותנו נרגשות הרבה אחרי כן.

אבל היתה מנה אחת שהוגשה לקינוח והשאירה עלינו רושם מיוחד. מסתבר שהיא סיגניצ'ר-דיש של השף. כשחזרתי הביתה עשיתי כמה ניסויים ולאחר שהגעתי למרקם הרצוי ולטעם שזכרתי, החלטתי לשתף אתכם במתכון שלה לכבוד חג השבועות.

זהו קינוח לא שגרתי של לבן על לבן. יהיו מי שיתקשו לפענח את הטעם המעניין ולא יאמינו לכם גם אם תגלו להם מהו המרכיב הסודי במנה.

אם אתם איתי מזה תקופה, אתם כבר יודעים ששבועות הוא אחד החגים האהובים עלי: נוסטלגיה של טנא, ביכורים ופרחים, שירי שיבולים וסלינו על כתפינו, חולצות לבנות ועוגות גבינה.

רוצים להיות יצירתיים וקצת פחות שגרתיים בארוחת החג? הנה מנת קינוח טעימה ומיוחדת עם שני כוכבי מישלן. אחרי שגיליתי שלכבוד יום הולדתי סידרו לי הבנות שהשף יחתום על ספרו ויכתוב לי הקדשה מיוחדת, אני כבר נתתי לו את הכוכב השלישי.

קינוח קרם כרובית עם סורבה קוקוס

6 מנות

החומרים

• 250 גרם שמנת מתוקה
• 250 גרם פרחי כרובית
• 250 מ"ל (1 כוס) חלב
• 1 כפית תמצית וניל או פירורי וניל (לחרוצים: מקל וניל)
• 1 חלמון
• 10 גרם סוכר
• 100 גרם שוקולד לבן שבור לקוביות
• 6 כדורי סורבה קוקוס

אופן ההכנה

1. מזגו שמנת מתוקה לסיר והניחו בתוכה את פרחי הכרובית. בשלו על אש בינונית-גבוהה ללא מכסה כ-10 דקות, עד שהשמנת מצטמצמת. העבירו את התכולה לקערה.
2. לאותו הסיר מזגו חלב ותמצית וניל והביאו לנקודת רתיחה. סגרו את האש.
3. טרפו בקערית חלמון והעבירו 2-3 כפות מהחלב החם לתוך החלמון תוך בחישה, כדי להשוות טמפרטורות. מזגו את כל תערובת החלמון חזרה לסיר החלב, תוך בחישה מתמדת. הורידו מהאש.
4. החזירו לסיר את תערובת השמנת-כרובית ורסקו בבלנדר-מוט את התערובת של הכל עד שהיא חלקה לגמרי.
5. הכניסו את קוביות השוקולד הלבן לסיר וערבבו היטב עד שהן נמסות.
6. החזירו את הסיר לאש נמוכה וערבבו מדי פעם, עד שהתערובת מסמיכה מעט (3-4 דקות).
7. מזגו את התערובת לקעריות הגשה והכניסו למקרר לפחות ל-4 שעות (אפשר ללילה).
8. הניחו במרכז כל קערית כדור סורבה קוקוס קטן והגישו.

בתיאבון! 

הקיץ נותן עבודה שם בחוץ (זהו, אנחנו אחרי ה-21 ביוני) ואני מחפשת ירקות מעניינים להכין מהם מנות טעימות ויצירתיות, באפס עבודה. כי מצד אחד אני אוהבת גיוון באוכל, אבל מצד שני, למי יש כח?

מצאתי בשוק הכרמל בייבי חצילים, עגלגלים ובעלי צבע סגלגל. יש מי שקורא להם יפנים או הודיים, אבל עזבו אתכם מהשם – השאלה החשובה היא מה להכין מהם.

מצאתי ב-bon appétit מתכון אסיאתי של בייבי חצילים אבל הוא כלל טיגון שלהם. כמי ששונאת לטגן, החלטתי שזה יהיה האתגר שלי. מסתבר שבייבי חצילים יכולים להיות מקסימום טעימים במינימום מאמץ (ועם מינימום שמן). כלומר, בתנור. מתכון קלולה, שווה לכם!

בייבי חצילים מתובלים אפויים 

החומרים

• 2 ס"מ ג'ינג'ר, מגורר בפומפיה
• 2 שיני שום כתושות
• 1 כפית זרעי כוסברה כתושים
• 1 כפית זרעי כמון כתושים
• 1/2 כפית כורכום טחון
• 1 כפית צ'ילי פלייקס
• 1 כפית מלח
• 2 כפות שמן זית
• 500 גרם בייבי חצילים

להגשה

• 150 מ"ל יוגורט
• 1 כף מיץ לימון
• 1 שן שום כתושה
• קורט מלח
• שמן זית
• כוסברה קצוצה

אופן ההכנה

לחצילים

1. ערבבו בקערה גדולה ג'ינג'ר, שום, זרעי כוסברה, זרעי כמון, כורכום, מלח, צ'ילי פלייקס וכף שמן זית.
2. חתכו כל חציל לרבעים לאורכו, כאשר מתחילים בבסיס ומפסיקים כ-1 ס"מ רחוק מהגבעול. פתחו בעדינות את חלקי החציל מבלי שיתפרקו.
3. הכניסו את החצילים לקערה עם התבלינים וערבבו בעדינות בידיים, כדי שבשר החצילים יקבל את הרוטב מבלי שהם יתפרקו.
4. שמנו תבנית אפיה בכף השמן הנותרת והעבירו את תוכן הקערה אליה.פזרו את החצילים כך שיהיו בשכבה אחת.
5. הכניסו את התבנית לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות לכ-40 שעה עד שהחצילים רכים. מומלץ להפוך אותם בתבנית באמצע האפיה.

להגשה

1. בקערה ערבבו יוגורט, מיץ לימון, שום ומלח.
2. הניחו את רוטב היוגורט על צלחת הגשה, זרזפו מעט שמן זית והניחו מעל את החצילים. פזרו כוסברה  קצוצה מעל והגישו.

בתיאבון!

בקבוק היין הראשון של היקב, Castel Grand Vin 1992

 

יין מבעבע נון-וינטג׳ משרדונה ופינו נואר, אשר צפוי לצאת בעוד כמה שנים למכירה. טעמתי את הבסיס למבעבע הזה ואני צופה לו עתידות לימוניות ורעננות. זה עוד לא הכל… יש למה לחכות! 

ךךך
מרכז המבקרים פתוח בימים א-ה 9:00-17:00, ו׳ 9:00-14:00, מחיר 130 ש"ח כולל סיור, הסברים וטעימת יין עם פלטת גבינות, בתיאום מראש בלבד.

• 200 גרם מים
• 200 גרם סוכר
• 750 מ״ל יין אדום טוב
• גרידת לימון (לא חובה)

1. בשלו מים וסוכר עד שהסוכר נמס. קררו את סירופ הסוכר שמתקבל.
2. ערבבו את סירופ הסוכר עם היין האדום וגרידת הלימון ושפכו לתבנית רחבה. העבירו את התבנית לפריזר וגרדו עם מזלג כל כחצי שעה עד שיווצרו גבישי גרניטה.
3. כשהתערובת מתקשה העבירו לכוסיות הגשה.
4. אלי בישל חצי אפרסק בסירופ הסוכר והגיש עם הגרניטה. אתם גם יכולים אם מתחשק לכם.

פסטו הוא אחד הממרחים או הרטבים הטעימים שיש. מומלץ להכינו בבית וליהנות ממנו כשהוא טרי ובכל מקרה לא לקנות את זה הקנוי, שיש לו תמיד טעמי לוואי שנועדו לשמר אותו מבלי שיתחמצן. למה בעצם לא להכין בבית אם זה כל כך קל, מהסוג של להכניס הכל לקערה ולטחון בבלנדר? טעים לאכול אותו מרוח על לחם או כרוטב לפסטה, לתפוחי אדמה צעירים או לשעועית ירוקה או צהובה חלוטה.

הפסטו הקלאסי נקרא פסטו אלה ג'נובזה (Pesto alla Genovese) ושמו מעיד שמוצאו מגנואה שבאיטליה. מכינים אותו באופן מסורתי מצנוברים ומשום שכותשים במכתש ועלי למשחה לבנה, מוסיפים עלי בזיליקום, פרמזן, שמן זית ומלח, לקבלת ממרח ירוק זרחני.

פירוש המילה "פסטו" היא למעוך או לכתוש, ממש כמו שעושים למרכיבי הממרח. יש אפילו הצעה המונחת בפני אונסק"ו להכיר בפסטו אלה ג'נובזה כמורשת תרבותית-לאומית.

מחוץ לגנואה התפתחו ממרחים-אחים לפסטו הג'נובזי, בכלל לא רעים גם אם לא "טהורים". הבסיס של הממרחים השונים "עומד" על אותן שלוש רגליים: עשבי תיבול, גבינה וסוג של אגוז או גרעין. אלה מתחלפים בהתאם למקום, לקרבה לים ולאקלים. זה יכול להיות פטרוזיליה או מנטה במקום או בנוסף לבזיליקום, שקדים ופיסטוקים במקום הצנוברים וגבינת עיזים קשה או פקורינו רומנו במקום הפרמזן. אבל יש עוד מרכיבים שנוספו עם השנים לממרחים, והם אלה שנותנים את תו ההיכר המקומי.

במחילה מכם ועם כל הכבוד לעבודת המכתש והעלי, הכי קל להכניס לכלי ולטחון עם מוט בלנדר את כל המרכיבים המוצקים, תוך הוספה הדרגתית של שמן והמלחה בסוף. כדאי להוסיף את המלח רק לאחר שטועמים כי הגבינות מלוחות.

מומלץ להעביר את הפסטו המוכן לכלי אטום ולכסות בשכבת שמן זית לפני שסוגרים. ויש גם את כל העניין של הטקסטורה של הפסטו; יש מי שאוהב אותו מרוסק ומשחתי ואחרים נהנים מהקראנצ'יות שנשארת כשלא טוחנים לגמרי. לכו עם האהבה שלכם!

Pesto alla Genovese

• 25 גרם עלי בזיליקום
• 30 גרם צנוברים
• 25 גרם פרמזן
• 25 גרם פקורינו רומנו
• 1 שן שום
• 40 מ"ל שמן זית
• מלח

Pesto alla Siciliana

מקורו מסיציליה וקרוי גם Pesto alla Trapanese ע"ש נמל טרפאני שבמערב סיציליה. פסטו אדמדם עם סיומת מתקתקה בזכות הצימוקים וחומציות המגיעה מהעגבניות.

• 25 גרם עלי בזיליקום
• 25 גרם שקדים קלופים
• 25 גרם פקורינו רומנו
• 1 שן שום
• 1 כפית צימוקים
• 1 כפית צלפים שטופים ממלח
• 100 גרם עגבניות שרי
• 40 מ"ל שמן זית
• מלח

Pesto Eoliano

אופייני לאזור האיים באיטליה, עם טעמים ים-תיכוניים ורעננות המגיעה מהנענע.

• 25 גרם עלי בזיליקום
• 5-6 עלי נענע או מנטה
• 30 גרם פיסטוקים קלופים
• 30 גרם שקדים קלופים
• 50 גרם פקורינו רומנו
• 1 עגבניית תמר קלופה
• 1 פילה אנשובי שטוף
• 1 שן שום
• 40 מ"ל שמן זית
• מלח

Pesto alla Carlofortina

פסטו מיוחד מאזור סרדיניה, שאינו צמחוני ורואים עליו גם השפעות מתוניסיה השכנה. הטונה הופכת את הממרח לבשרני בטקסטורה, כמעט סוג של ראגו. ראיתי שיש מי שמשתמש בטונה משומרת – אבל במקרה כזה מומלץ להשתמש בטונה ממש איכותית.

• 25 גרם עלי בזיליקום
• 100 גרם טונה טריה, שבושלה 5 דקות במים רותחים וסוננה
• 1 בצל שאלוט
• 25 גרם צנוברים
• 30 גרם פרמזן
• 100 גרם עגבניות שרי
• 1 שן שום
• 40 מ"ל שמן זית
• מלח

ויש גם פסטו עם פלפלים קלויים מקלבריה ופסטו עם חלמונים ופטרוזיליה מצפון איטליה. לא ניסיתי, אבל אתם בהחלט יותר ממוזמנים. העיקר לא לוותר על השום, כי שום זה החיים.